מרגש: מנחם הורוביץ חושף לראשונה את סיפורו המשפחתי ואת ילדו האוטיסט

30 שנה עובד העיתונאי מנחם הורוביץ בחברת החדשות, אך לרבים ממכריו לא היה ידוע דבר על בנו חגי, אוטיסט בתפקוד נמוך. בעקבות המלחמה, הורוביץ ואשתו תחיה החליטו לשתף את סיפורם האישי בפעם הראשונה, ועל הדרך סיפרו על הקשיים, ועל אהבה שאינה תלויה בדבר.

"חגי נולד כילד רגיל, וכיוון שהוא ילד שלישי, מהר מאוד הבנו שיש חריגות. קשר עין, פחד מזרים, בכי בלילות ללא הפסקה - היה ברור שיש משהו אחר", סיפרו בני הזוג לחדשות 12. "כל אחד לוקח את זה למקום אחר - אני זוכרת שלמנחם כאב מאוד שהוא לא יוכל לעלות לתורה בבר-מצווה". הורוביץ סיפר כי אנשים קראו להם "עצלנים", אך תחיה ענתה להם: "כשיש ילד אוטיסט בבית אי אפשר להיות עצלנים".

איתמר ונגה, ילדיהם הנוספים, סיפרו: "ההורים שלי עשו הכול שזה לא ישפיע עלינו. גדלנו בסופו של דבר באמת בבית נורמלי. בגיל היותר צעיר שלי, כשהגיעו חברים אולי בפעם הראשונה, אז הייתי צריך להסביר. עם השנים זה נהיה חלק מהבית". נגה סיפרה: "אני חושבת שלי זה כן לקח זמן. הדבר הראשון שרציתי להגיד לכל אחת שהגיעה הביתה זה 'רק שתדעו שיש לי אח אוטיסט', למקרה שיצא מהחדר או פתאום יתעצבן".

מנחם סיפר גם על הקושי שעבר במהלך השנים עם גידולו: "הילד הזה סובל, ואתה לא מבין מה כואב לו. אנחנו פעם בחצי שנה לוקחים אותו לבית החולים בצפת - אולי כואבות לו השיניים, אולי כואבת לו הבטן. זה חוסר אונים - אני רוצה לעזור לו ולא יכול". תחיה סיפרה: "זה תיק. החיים שלנו, מהבוקר כשאנחנו מתעוררים ועד שאנחנו הולכים לישון, הם סביב חגי".

"אף פעם לא התביישתי בחגי", הוסיף מנחם. "אמנם הייתי חרד לדעת מה קורה איתו, אבל תמיד אמרתי למשפחה: 'יש לכם בן, אח, דוד אוטיסט - כולנו צריכים להתמודד עם זה. לדעתי הוא אוהב אותנו ומאוד מרוצה שאנחנו ההורים שלו. האם אני אוהב אותו? התשובה היא כן. עם זאת, לבי נשרף אל מול המציאות שאני רואה בגלל הסבל שלו". תחיה הוסיפה: "האהבה לחגי היא אהבה של דאגה - כל דקה לדעת שהוא בסדר. על חגי יוצא לי לחשוב המון במהלך היום - כי אין מישהו אחר שידאג לו".

"אני יושב פה, עובד - וכל הזמן אוזן אחת עליו", הוסיף מנחם כשהוא מתראיין בחדר העבודה שלו, סמוך לחדר של בנו. "היו ימים שבהם היו אזעקות או חשד לחדירת מחבלים וחגי ישן פה. תמיד ידעתי שיש עשר שניות ותהיתי: להעיר אותו או לרוץ למקלט? ידעתי שאין שום סיכוי שהוא יקום מהמיטה - זה אלה החיים שלנו אל מול החיים שלו". תחיה סיפרה כי "זאת דילמה קשה מאוד שאני לא מאחלת לאף אחד לעמוד בה".

בני המשפחה נשאלו גם על העתיד. איתמר, הבן הבכור, אמר: "אני חושב שלי ולנגה ברור שאנחנו ניקח פה אחריות מלאה וננסה כמה שאנחנו יכולים לתת לו את הטוב ביותר. אני לא יודע אם נצליח כמו ההורים שלי, אבל הכי הרבה שנוכל - זה התפקיד שלנו". מנחם סיכם את הראיון ואמר: "אלו לא רק שאלות שלנו, אלו שאלות של הרבה הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים שפתאום שואלים את עצמם מה הסיכוי שהמדינה הזאת תדאג להם. זה לא בסדר היום של אף אחד – ולכן אנחנו מדברים".