חלק מתוכנית הלימוד במצרים: לשנוא את ישראל

המלחמה בעזה הוציאה את השד מהבקבוק: המצרים שונאים את ישראל, ונראה כי מאז החתימה על הסכם השלום בשנת 1979 עברו הרבה מאוד מים בירדן והיחסים בין המדינות כבר לא כשהיו.

בתקשורת האמריקנית דווח כי גורמים במצרים סבורים שהיחסים "נמצאים בשפל של שני עשורים". די להתבונן בספרי הלימוד של מוסד הלימודים המוכר במדינה, אל-אזהר, כדי להבין שהמצב נפיץ.

מחקר שערכו לאחרונה ד"ר אופיר וינטר וד"ר יונתן נגב מעלה מסקנות קשות לגבי טיב היחסים בין המדינות. במערכת החינוך ניכרת עוינות של ממש כלפי ישראל, ובספרי הלימוד נכתב כי יש לתמוך באינתיפאדה הפלסטינית. בספרים של בית הספר מכונה ישראל "הישות הציונית".

בנוסף, ירושלים מתוארת כעיר ערבית ואיסלאמית ולא מוזכרת כל זיקה שלה ליהדות. המסר המרכזי בספרי הלימוד הוא כי יש להיאבק למען שחרורה של ירושלים עבור הפלסטינים, וכל הסכם נורמליזציה עם ישראל נשלל על הסף. "בוגדנות היא בטבע של היהודים", נכתב בספרי הלימוד.

תוכנית הלימודים דוחה את הקיצוניות של "האחים המוסלמים" ותנועות איסלאמיסטיות קיצוניות. לפי הספרים ניתן לראות כיצד הילדים עוברים שטיפת מוח: היהודים, כך נכתב, קיצוניים כלפי ערבים-נוצרים ויש להם יחס עוין למוסלמים המאמינים. "ספרי הלימוד בבתי הספר של מוסד אל-אזהר, שבהם לומדים כ-1.8 מיליון תלמידים המהווים כ-7.5% מכלל התלמידים במצרים, מציגים תמונת מראה הפוכה", אמר ד"ר וינטר לאתר N12. "בספרי הלימוד של אל-אזהר בא לידי ביטוי הסכסוך של המוסלמי עם יהודי ח'יבר בראשית ימי האיסלאם. שם נטען כי ח'יבר נועד להגן על המוסלמים מפני הרוע של היהודים".

עוד הדגישו ד"ר וינטר וד"ר מיכאל ברק כי "בהצהרותיו התכופות מראשית המלחמה העניק אל-אזהר תמיכה דתית ומוסרית למעשי חמאס והסית את חסידיו בקרב הציבורים הפלסטיני והמצרי לטרור נגד ישראל. הן מעניקות לגיטימיות וייתכן שאף השראה למעשי טרור. לנוכח האווירה הציבורית העוינת, פינתה ישראל את צוות השגרירות בקהיר והעלתה את אזהרת המסע למצרים לרמתה הגבוהה ביותר".