מפתיע: הייתכן שהלב שלנו הוא גם משדר חשמלי?

אנשים רבים עשויים להגיב בצורה דומה לאירועים מלחיצים, מפחידים, מרגשים, וכו'. אך האם ייתכן שלבבות של אנשים יכולים לתקשר ביניהם על ידי שדרים חשמליים?

נשמע מופרך.

אבל זה בדיוק מה שמראה מחקר חדש של ד"ר יוליה נוילנד. נוילנד חיברה קבוצה של סטודנטים למכשירי אק"ג שמודדים את הפעילות החשמלית בלב, הושיבה אותם במקומות שונים ברחבי אולם ענקי, ונתנה להם לצפות בתכנים שונים המעוררים רגשות.

מתברר שאנשים שישבו בקרבת מקום, הצורה שבה חוו את הרגש היתה דומה מבחינת מה שניתן היה לראות במכשיר האק"ג. המדידות האלו לא מודדות, כמובן, את הרגשות עצמם, אלא את התדירות החשמלית של פעילות הלב שחווה את הרגשות, אך מסתבר שהפעילות הזו נעשית מתואמת אצל אנשים היושבים בסמוך זה לזה. הטווח שהראה המחקר הוא עד חצי מטר.

חוקרים אחרים ניסו להתווכח: אולי הנבדקים ראו זה את פניו של זה, הבינו מה הוא מרגיש, וכך היו מתואמים? אבל זה לא נשמע רציני. מתוך צפיה בפנים של מישהו אתה לא יכול להגיע איתו לסנכרון ברמה של ניטור פעילות חשמלית מדויקת.

האמת היא שהתופעה זוהתה ע"י חוקרים כבר לפני שנים רבות, אלא שכיוון שמדובר בעניין בלתי נתפס, קשה היה להכיר בתוצאות האלו, והן הוכחשו באופנים שונים.

למעשה, כבר בשנת 2001, חוקרים מביה"ס להנדסה של אוניברסיטת סאסקס השתמשו במכשירי אק"ג מבלי להצמיד אותם ללבם של הנבדקים, אלא למרחק מטר מהלב. המכשיר עדיין קלט את האותות, אם כי בצורה מדויקת פחות. זה מוכיח שהלב לא רק נמדד חשמלית בעצמו, אלא גם משדר אותות חשמליים למרחק סביר סביבו.

בהמשך גילו מחקרים, כי אנשים שיושבים זה לצד זה, מתאמים את קצב הלב שלהם מבחינה חשמלית, כאילו הלבבות מעבירים מסרים זה לזה, ומתכנסים לפעילות משותפת. כאשר אנשים החזיקו ידיים, הסנכרון התגבר.

לפי ד"ר גארי שוורץ מאוניברסיטת אריזונה, הזרמים החשמליים של הלב ממלאים תפקיד מרכזי בעת תקשורת בין בני אדם. כאשר אדם פונה לחברו בצורה חיובית, גם הלב שלו משדר אות חשמלי שנקלט בלב חברו, והתופעה משפיעה על היכולת לתקשר, כפי שאמר החכם מכל אדם: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם".