אור החיים הקדוש: דבר תורה קצר ומתוק על פרשת יתרו

"לֹא תִשָּׂא אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר־יִשָּׂא אֶת־שְׁמוֹ לַשָּֽׁוְא" (שמות כ', ו'').

הדיבר השלישי עוסק באיסור להישבע.

מדוע הכתוב נוקט במילה "תישא" כדי להזהיר על שבועת שווא?

אור החיים הקדוש נותן שני פירושים נפלאים:

1. איסור שבועה בשם ה', אפילו שכוונת הנשבע לכבדו

כשאדם נשבע בשם השם חלילה, ייתכן שרצונו להחשיב את גדולתו של הקב"ה שמולך על אותו אדם. לכן המילה "תישא" באה למנוע מחשבה זו שמותר להישבע בשם השם כי יש בכך כבוד ותפארת לקב"ה, וידע האדם כי גם אז מדובר באיסור חמור.

"פי' לצד כי השבועה תגיד גדולות ונשיאות לה', יחשוב אדם כי ישבע בשמו יתברך לכבוד ולתפארת כי הוא זה ריבונו ושליטו, הגם שיהיה לשווא, מה בכך אם הנשבע לו לא יכיר בשקרו כי אם ידע שהוא אדונו של זה, והוא באופן שלא יתגלה ההפך".

מסביר אור החיים הקדוש - מכאן נלמד כי גם כשהאדם סבור שבכך משבח את הקב"ה שמשתמש בשמו על מנת להישבע, עדיין יקבל עונש (על אף שכוונתו להגדיל את שם ה').

"לזה אמר לא תישא, אפילו יש נשיאות לשם שאתה נשבע בו, כי לא ינקה ה' הגם שתהיה כוונתו לשאת את שמו, כיוון שהוא לשווא".

2. לא יראה את עצמו כצדיק יותר ממה שהוא באמת

בנוסף, על פי פירושו של אור החיים הקדוש, המילים "לא תישא" מרמזות לאדם כי לא ישא את שם ה' באומרו לכולם שהוא עובד ה', כשלמעשה ההפך הוא הנכון, ובכך נושא את שם ה' "לשווא". כלומר, אינו מתנהג בהתאם למה שמשדר כלפי חוץ.

איסור זה נאמר לאדם כדי שלא יראה את עצמו צדיק בעוד שהוא ההפך הגמור, ויותר מכך – שלא יראה על עצמו כצדיק יותר ממה שהוא במציאות.

"עוד ירמוז שלא יהיה נושא עליו שם ה' שהוא אלוהו ואומר לכל שהוא איש יהודי ועובד ה', והוא אומרו שם ה' שהוא אלהיך ולבבו לא כן יחשוב, והוא אומרו לשווא, ואזהרה זו שלא ירמה ברוך הוא לומר כי הוא מעבדיו ולא כן הוא. ובכלל אזהרה זו שלא יראה על עצמו שהוא צדיק יותר ממה שהוא".