הגט שנפסל ו'קוצו של יוד': רבי יהוסף זכריה שטרן ומלחמתו ב"השחר"

האם שמעתם פעם על הרב ופסי הכוזרי? מן הסתם לא. ובכן, הסופר העברי בן תנועת ההשכלה יל"ג שמע עליו, כנראה, כיוון שבשנת תרל"ו הוא תיאר בעיתון "השחר" תיאור ארוך ונוגע ללב בשם "קוצו של יוד".

לפי הסיפור של יל"ג, היה היתה אלמנה שסבלה מרורות מבעלה, ואחרי שנים רבות התאפשר לה לקבל ממנו גט. אבל אז, הרב המרושע ופסי הכוזרי החליט לפסול את הגט. למה? משום שהיתה בעיה ב"קוצו של יוד" בכתיבת הגט. מכאן עובר יל"ג להטיל סרה ולהבאיש את ריחם של הרבנים כולם.

בכינוי "ופסי הכוזרי" מתכוון יל"ג לרב יהוסף זכריה שטרן, רבה של העיירה הליטאית שאוול.

הבעיה היא, שיל"ג לא ידע, או לא רצה לדעת, שהרב יהוסף זכריה שטרן היה לא רק פוסק הלכה, אלא גם מלומד עצום בחכמות. הוא הכיר את ספרות ההשכלה על בוריה, וגם היה בקי בש"ס ובמדרשים בעל פה. כיוון שכך, טרח הרב שטרן ובדק את מאמרי הכותבים ב"השחר": לילנבלום, יל"ג, ועוד, והראה כיצד הם טועים, משום שאינם מבינים את הכתוב בתלמוד ובמדרשים.

יל"ג התאמץ מאד בכתביו השונים להאשים את הרבנים בכל אישומי הפרוטוקולים של זקני ציון. לדבריו, כאשר היה רעב גדול בליטא, הרבנים רק הוסיפו חומרות שייקרו את האוכל. אך בדיקה של היסטוריונים מגלה שיל"ג פשוט סילף את העובדות. בזמן "הרעב הגדול" (תרכ"ח) הכריזו רבני ליטא כי השנה מותר לאכול בפסח קטניות, מחמת יוקר החיטים, שזו קולא חסרת תקדים, לפחות אצל האשכנזים.

אחרי עשרות שנים שבהן תנועת ההשכלה פרסמה השכם והערב ספרות נגד הרבנים, התחילו רבנים ואנשי מעשה להשיב להם כגמולם, והראו להם שלא רק הם בקיאים בכתיבה ובמחקרים.

יל"ג טבע את הביטוי המפורסם "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך", לפיו אדם צריך להתבייש ביהדותו, שהיא כביכול סתירה להיותו "אדם". תלמידו, לילנבלום, התפכח בהמשך מקיצוניותו של יל"ג, וכתב: "הסופרים שיעצו לנו להסתיר את 'היהודי' שלנו... בסתר אהלינו, כאילו חרפה היא לאיש מן המאה התשע עשרה שידעו בו שהוא יהודי. רבים שמעו לקול הקריאה הזו ופריה נראה עתה על בנינו" (מל"ל, בקורת לכל שירי גארדאן, המליץ תרמ"ה).

אבל בשביל רבים זה כבר היה מאוחר מדי, יותר מדי צעירים נפלו ברשת שיריהם וסיפוריהם של יל"ג וחבריו, ועזבו את הדת למשך דורות רבים.