"י-ה ריבון עלם": שירי שבת שחיבר הרב של עזה

כמעט בכל בית יהודי, עולה בסעודת השבת השיר "י-ה ריבון עלם", באחת המנגינות המוכרות. זהו אחד משירי השבת הקלאסיים ביותר, מי חיבר אותו?

הרב ישראל נג'ארה היה רב היישוב היהודי בעזה, לפני כארבע מאות שנה. רבי ישראל נג'ארה נולד בצפת, ובהמשך נעשה לרבה של הקהילה היהודית בעזה. הוא היה גם משורר, שהרבה משיריו הפכו לנכס צאן ברזל של פייטנים: "אנא אלך", "יערת דבש", ועוד, אבל השיר שזכה לפרסום הגדול מכולם והפך לנכס צאן ברזל של שולחן השבת, הוא השיר "י-ה ריבון עלם", שנכתב בארמית, ומבטא את שבחי הבורא.

אחד  משיריו, המכונה "ירד דודי לגנו", יוצר כעין שטר כתובה בין הקב"ה לכנסת ישראל. לשיר זה התנגד רבי מנחם די לונזאנו, באומרו שאין כבוד השכינה לכתוב שטר כתובה. אמנם אחרים השיבו, שכך למדנו בנביאים ובתורה, שמדמים את הקב"ה וכנסת ישראל לחתן וכלה. השיר התקבל, ובשנים האחרונות הלחין אותו יוסי גרין וביצע אברהם פריד את היצירה הזו בשם "שטר התנאים".

היו עוד סיבות שונות להתנגדות לרבי ישראל נג'ארה ולשיריו, שהיו דומים לפעמים לסגנון השירה הערבית, שכן רבי ישראל היה ממשפחת מגורשים מספרד, שבה שלטה השירה הערבית ורבים מקדמונינו שרו בשפה הזו שירי תהילה לבורא. יש אומרים שגם תלמיד האר"י הקדוש, רבי חיים ויטאל, העביר ביקורת על רבי ישראל (לפי סיפור אחד המופיע ב"חמדת ימים", נודע לרבי חיים ויטאל ששירתו של רבי ישראל היתה כה נפלאה עד שכל מלאכי מעלה ירדו והתגודדו סביב שולחנו להאזין, אבל כאשר מרוב החום הגדול קיפל את שרווליו והתגלו ידיו, אמרו המלאכים שאין ראוי לשבח כך לפני הבורא, ופרחו להם. רבי חיים ויטאל גילה את אזנו של רבי ישראל, והלה געה בבכייה והבטיח שלעולם לא יעשה כך), אבל הגאון החיד"א משבח אותו ואת שיריו, ולכן התקבלו שיריו בכל קהל עדת ישראל בלי פקפוק.

קברו של רבי ישראל נמצא כנראה בשטח מחנה הפליטים "אל בוריג", שכיום חיילים יהודים מנסים לטהר ממחבלים צמאי דם.