המ"פ שסירב לעזוב את חייליו: "אני חייב להיות שם, לא משנה מה קורה"

רגע לפני הכניסה לעזה, רב-סרן במילואים איתמר שפיטלניק, מ"פ שריון בחטיבה 4, נשוי ואב לשלושה ילדים, איבד את אימו שנפטרה מסרטן בו חלתה חצי שנה בלבד לפני תחילת המלחמה. הוא הספיק לשבת שבעה יום וחצי בלבד. בריאיון לחדשות 12 הוא אמר: "הרבה אנשים חשבו שאיבדתי את זה. אבל נראה לי שלמי שמחזיק באחריות של להוביל אנשים בקרב - זה ברור. זה היה מאוד מורכב רגשית, אבל זו הייתה לי החלטה קלה".

שפיטלניק סיפר שלמרות שעשה את הדבר הלא רציונלי, המלחמה שינתה את כל מה שהגיוני בעיניו. מבחינתו היה ברור שהחיילים שלו לא נכנסים לעזה בלעדיו. "הפלוגה שלי, אני המ"פ שלה, אז אני חייב להיות שם - לא משנה רגע מה קורה לי בעורף. ואני מאמין שגם אימא שלי הייתה רוצה שכך זה יהיה", אמר.

אך זה לא סוף הסיפור של ההתמודדות הקשה של שפיטלניק. שבועיים לאחר מכן, אשתו שירן נפצעה מרסיסי רקטה בזמן שנסעה יחד עם ילדיה בכביש איילון. למרות הקושי לעזוב את חייליו בשדה הקרב, שפיטלניק הבין שעליו להיות בבית עם ילדיו בזמן שאשתו מחלימה. הוא הגיע לכמה ימים וחזר שוב לקרב. 

בזמן הלחימה, שפיטלניק נפצע בראשו מחפץ חד שנזרק לעברו ונזקק לתפרים. גם אז הוא בחר שלא לעזוב את חייליו. כבר ברור שהוא רואה את 70 חייליו כלא פחות מילדיו שלו. "אני בפלוגה 11 שנה. הם לגמרי משפחה. הכול זה הם, אני זה לא האירוע", הסביר.

הגדוד של שפיטלניק הוא גדוד המילואים שנמצא הכי הרבה זמן בעזה – הראשונים להיכנס והאחרונים לצאת. כבר 120 יום שהם לא ראו בית. חייליו של שפיטלניק אומרים, שאיתמר הוא קודם כל בן אדם שניתן לסמוך עליו בעיניים עצומות בשדה הקרב. בתחילת החודש הם סוף סוף יצאו מעזה, ואמרו שהם "יוצאים מפה בגאווה גדולה על כל ההצלחות המטורפות שהיו לפלוגה שלנו ולגדוד בלחימה הזאת".

למרות הנאמנות והמסירות של שפיטלניק לגדוד, איתמר שיתף כי בזמן הלחימה חשב הרבה על החזרה הביתה: "דמיינתי הרבה את הרגע שאחזור הביתה ופשוט אהיה עם האהובים הקטנים שלי. חיבוק מהילדים זה הכול, לא צריך יותר מזה כלום. הפשטות של החיים זה מה שאתה מדמיין וחולם כשאתה שם בפנים".