יהורם גאון על יום המשפחה: "הלב לא פנוי היום לחגיגות. ננסה להיות אחים"

בסוף השבוע האחרון חל יום המשפחה, אולם יהורם גאון לא יכול היה לחגוג אותו כאילו כלום לא קרה.

בפוסט טעון שפרסם ברשתות החברתיות, כתב גאון: "יום המשפחה, ואני קורא מתוך גוגל, 'בעבר היה יום האם חל בתאריך העברי ל' בשבט, זמן שבו משפחות מתכנסות כדי לחגוג חגיגה שנתית. זו היא  מסורת אהובה בה משפחות ישראליות עוסקות בבילויי איכות עם יקיריהם. כדי לחזק את הקשרים, וליצור זכרונות מתמשכים שיישמרו לשנים הבאות'. יום ליצירת זכרונות משותפים שיישמרו לשנים הבאות - די לחשוב רגע על השביעי בחודש הנורא ההוא, ולהרהר במשפט הזה - כמה משפחות שבינינו, לא ירצו לזכור את היום הזה, את השנה הזאת בה נתרסקו לרסיסים. ואיזה זכרונות אימים יישמרו בליבם, שלא ירצו להעביר הלאה לדורות הבאים?".

עוד המשיך גאון וכתב כי על רקע האסון הנוראי שהתרחש בעם ישראל, יש עדיין "משפחות שחיות בסיוט אימתני כי בן או אח, אבא, אמא או אחות - נמצאים עדיין במנהרות, בחושך ובטחב, ואי אפשר להושיט להם יד מחלצת או תומכת. מי ירצה לזכור את הבלהה הזאת? וכמה משפחות לא ישכחו לעולם את הנקישה בדלת? הפליאה להגדיר את הרגע המשוררת רחל איתן, אם שכולה שכתבה כך: 'המוקש ההוא שהתפוצץ לא בשדה, באמצע הסלון. והיינו מסובים, אנחנו  ואתה, וצוחקים. ופתאום הכל התנפץ, וכל איברינו התפזרו ועפו דרך החלונות, והבית ריק. ואיש לא חי בו עוד. רק רוחות מרחפות, באות והולכות. נשמות קרובות מתרחקות, בודדות, נאלמות, מחפשות ושבות בידיים ריקות, והן לא מספרות. שתיקה מרחפת בין הווילונות'.

את הפוסט סיים גאון בנשיאה בעול ביחד עם המשפחות, כל כך הרבה משפחות שחייהן כבר לא יחזרו להיות מה שהיו, לעולם. "כמה משפחות לדאבון לב חוו הפעם את החוויה הקשה הזאת, שלאחריה הבית שהיה ביתם - כבר איננו אותו הבית בכלל. הלב לא פנוי היום לחגיגות של הרמוניה משפחתית. הלב הקולקטיבי של כולנו צריך לחוש היום בכל מאודו, רגע מיומה של משפחה שנצטרפה למשפחת השכול. הלב הקולקטיבי שלנו צריך ביום הזה לחוש שניייה אחת ממה שעובר על המשפחות הנעות בין אין ליש, באין אונים משווע, וחוסר ידע על אהוביהן במחשך הגיהנומי. ביום המשפחה הזה - ננסה כולנו להיות אחים", הוא מסכם.