האם היקום טבעי, או בעצם תופעה רוחנית לגמרי?

תארו לכם שהיה ניתן להראות את יד האלוקים פועלת ברגע זה לנגד עינינו ממש, כמו בקריעת ים סוף. ובכן, המדע מוביל בדיוק אל מסקנה מפתיעה זו.

כדי להבין כיצד, דמיינו כוס זכוכית מלאה במים. מה נותן למים את צורתם? התשובה פשוטה: הכוס שהם נמצאים בתוכה. ומה היה קורה אילו הכוס היתה נעלמת לפתע? התשובה: המים היו נשפכים מיד על הריצפה ומאבדים את צורתם.

מדוגמה זו למדנו שכדי לשמור על צורה, נדרש גורם תמידי שמגביל אותה. אם יעלם הגורם המגביל - תעלם ההגבלה.

לאחר שהובן עיקרון פשוט זה, מתעוררת שאלה מדעית: מדוע ממשיך הטבע לשמור על צורתו?

רבים מביטים בעולם, ומרגישים שהוא חזק ויציב, לא זז ולא משתנה. אפילו אבן קטנה נראית לנו קשיחה ויציבה מאוד למגע. מדוע אבן צריכה מגביל?

ובכן, המדע גילה שהיציבות הזו אינה אלא אשליה!

מסתבר שכל החומרים שאנו רואים סביבנו עשויים בעצם מחלקיקים זעירים מאוד שכלל לא נוגעים אלה באלה, הם מרחפים בחלל הריק, נעים ללא הפסקה במהירות בלתי נתפסת; בתנועות מחושבות ועקביות ביותר יוצרים החלקיקים את האטומים והמולקולות, אך אם יחדלו מתנועתם אפילו לרגע אחד, יתפרק ויעלם כל מה שאנו רואים סביבנו: עצים, בניינים, אבנים, קרקע, מים, שמים, עולם, ירח, שמש, וכל הכוכבים.

שוו בנפשכם כי הכיסא שאתם יושבים עליו, הקרקע שאתם עומדים עליה, ואפילו גופכם שלכם, אינם באמת חומר מוצק ויציב כפי שהם נדמים, כי אם נקודות זעירות מאוד שנעות במהירות מדהימה, ויוצרות בתנועתן כל מה שניתן לראות ולמשש.

מי אפוא מפעיל כל זאת? מה מניע את כל החלקיקים ביקום, באופן מחושב ועקבי כל כך? מהו הגורם שמגביל ברגע זה את חוקי הטבע, וממשיך להפעיל את היקום?

המדע אינו יודע את התשובה, אך מדענים כינו את כוחות התנועה המסתוריים הללו בשמות כמו "הכוח הגרעיני" ו"כוח הגרביטציה"...

תארו לעצמכם שנס כמו קריעת ים סוף היה נמשך לאורך אלפי שנים ללא הפסק. במקרה כזה, מן הסתם היו מדענים מכנים את הנס בשם מעניין כמו "כוח הקריעטוס הימסופי", ומלמדים עליו באוניברסיטאות בתור תופעה טבעית לגמרי... מסתבר שהתרגלנו לפעילותו של הטבע, וההרגל הטעה אותנו לראות בו בטעות תופעה טבעית.

פרופ' דוד וייס, רופא וחוקר סרטן, אמר בראיון: "כדי להסביר לא רק את בריאת העולם, אלא גם את העובדה שהאטום הזה, המולקולה הזאת, קיימת, ובמקום להתפוצץ היא קיימת באופן מסודר - אני מוכרח להניח את קיומו של האדריכל הגדול" (מוסף הארץ, 26.7.1996 למניינם).

בלעדי השגחתו התמידית של אלוקים, לא היה דבר שיחייב את המשך הקיום והחוקיות שיש בטבע, והכול היה חוזר תכף ומיד לתוהו ובוהו, כשם שמים היו נופלים על הריצפה ומאבדים מיד את צורתם ללא הכוס שמחזיקה אותם. נמצא שהטבע מהווה הוכחה רוחנית למציאותו של אלוקים.