סיון רהב מאיר: אפשר לחשוב שהכל נהרס, אבל אפשר לבנות את השברים מחדש

שרון נגרי, אמא של נריה נגרי הי"ד שנפל בקרב בשמחת תורה, צילמה שתי תמונות, וכתבה:"לפני כמה ימים יצאתי לסדנת פסיפס. כדי ליצור פסיפס, צריך תחילה לשבור אריחים שלמים, בפטיש. לנפץ לרסיסים.

"הגעתי לסדנה בסערה רגשית, ולכן נתתי לעצמי להוציא את כל האנרגיה של הכאב תוך שבירת האריחים. ואז, תוך כדי השבירה, ואחר כך גם בהדבקה, הרגשתי כמה זה עמוק שאני בסדנה כזו אחרי נפילתו של נריה שלי.

"המציאות שלי נשברה, ואני אוספת את השברים. ואני לא רק אוספת אותם, אני יוצרת מהם יצירה חדשה. אני באמת ובתמים מאמינה שזה מה שנדרש ממני. דרישה אלוקית, וגם דרישה שלי מעצמי: לקחת את הלב השבור שלי, את המציאות השבורה, וליצור חיים. חיים חדשים ואחרים, אבל חיים.

"אם היו מראים לנו מהצד מישהי שוברת אריחים בפטיש ומספרים לנו שהיא יוצרת, היינו מרימים גבה. היא הרי הורסת. בלי לראות את ההמשך של הסיפור, איך היא מדביקה את השברים מחדש, היינו רואים בזה הרס בלבד.

"אני באמת מאמינה שככה זה בתקופה הזו שאנחנו כולנו עוברים ביחד. זה שבר כזה גדול, שאפשר לחשוב שהכל נהרס. אבל עלינו להקים משהו חדש, בעזרת השם, מתוך השברים. יש המשך לסיפור".

ושבו בנים לגבולם!

וואו. ונאמר וואו. אנשים בישראל חייכו השבוע לעצמם כשהם הלכו ברחוב, ואף אחד לא שאל אותם למה.

אפשר לקום בבוקר גם לחדשות כאלה: שני חטופים שוחררו בחיים. פרנדדו מרמן ולואיס הר, שני גיסים שנחטפו מקיבוץ ניר יצחק, חולצו השבוע מהשבי. הם הגיעו למרכז הרפואי "שיבא", קיבלו טיפול רפואי ופגשו את בני משפחותיהם. ברוך השם.

כל זה זה קרה בזמן שישנו, במבצע מורכב ומלא תעוזה של כוחות רבים. תודה גדולה לאינספור גיבורים אלמוניים. בעתיד נדע יותר פרטים, דורות עוד יגדלו על המבצע הזה (כבר יש לו שם?). בינתיים – תודה.

"משנכנס אדר מרבים בשמחה", והוא בדיוק נכנס בימים אלה. זה חודש שבו חוזרות שתי מילים ממגילת אסתר – "ונהפוך הוא". תזכורת לכך שהדברים יכולים להתהפך ברגע. היהודים שהיו תחת איום השמדה - ניצלו. את המן הרשע תלו בסוף על העץ. שכך יקרה לכל אויבינו.

וזה הרי מה שדיצה אור, אמא של החטוף אבינתן, מבקשת מאיתנו בכל ריאיון: תדמיינו טוב, תאמינו בטוב, תעשו דמיון מודרך גם לחדשות כאלה, גם לתסריטים הכי טובים.

במוצאי שבת האחרון הייתי בהבדלה עם משפחות של חטופים. עמדתי ליד שלי, אמא של עומר שם טוב. ליד אורלי, אמא של דניאלה גלבוע. שניהם עדיין בעזה. וכל בני המשפחות שרו ביחד בקול רם שוב ושוב את המילים שאומרים בהבדלה, וגם הן מופיעות בסוף מגילת אסתר, כשהכול מסתדר לטובה: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר. אמן. בקרוב.

פרננדו ולואיס, ברוכים הבאים הביתה. יצאתם מהמקום החשוך בעולם למקום המואר בעולם.

סבתא של בארי כותבת

"שלום סיון, הנה תזכורת גם בימים קשים אלה, מי אנחנו באמת. שמי ענת, ואני סבתא של בארי בן ה-5. בעוד חמשת הבנים שלנו (ביניהם אבא של בארי) נלחמים בגזרת עזה, נפתחה מולנו חזית נוספת: גידול ממאיר התגלה בראשו של בארי.

"מהר מאוד הבנו שאנחנו לא יכולים להתמודד עם האירוע הזה לבד, ופתחנו קמפיין גיוס המונים באמצעות עמותת 'להושיט יד', עבור ניתוח בארה"ב.

"אין אף מילה בשפה העברית שיכולה לתאר את הטירוף שחווינו במהלך יום הקמפיין. באמצע מלחמה, ביקשנו ארבעה מיליון ש"ח, ותוך פחות מ-12 שעות הגענו לכמעט חמישה מיליון ש"ח!

"כמה תובנות חשובות מהיום הזה:

• כמה כוח יש לקהילה! במשפחה, במקום המגורים, במקום העבודה, במקומות שבהם למדתם – תמיד תהיו חלק מקהילה, מקהילות.
• רשתות חברתיות – אנחנו אוהבים לקטר על העיסוק המוגזם ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ האינסופיות, וזה נכון, אבל באירוע כזה אתה מבין איך הן יכולות להפוך בן רגע מבזבוז זמן – לניצול זמן להצלת חיים.
• כמה אנשים הם נדיבים ורוצים לעשות טוב! איזה תרומות מרגשות קיבלנו: משפחות שכולות תרמו לעילוי נשמת יקיריהן, ילדים תרמו דמי כיס, אנשים שאין להם הרבה מה לתת הרגישו שהם חייבים להשתתף בתרומה סמלית, אנשים שאנחנו בכלל לא מכירים תרמו כי הסיפור נגע לליבם, ועוד ועוד. איזה עם יפה ומחובר. כולנו רקמה אנושית אחת.

"אנחנו נפעמים. לא מבקשים יותר תרומות, רק תפילות, לרפואת בארי מיכאל בן רעות אסתר, יחד עם כל הפצועים, החטופים, עם ישראל, כולנו.

"ענת חפיף, סבתא של בארי".

תודה, ענת. רפואה שלמה. תזכורת חשובה לשבוע שבו פרשת השבוע היא פרשת תרומה.

"איך אפשר להתפלל?"

אתמול פרסמתי שמחקתי בשמחה שני שמות, לואיס ופרננדו, מהרשימה שלי של שמות החטופים לתפילה, ומאז קיבלתי המון פניות, בלי הפסקה, מהארץ ומהעולם: איך אפשר להשיג רשימה כזו? נדמה לי שכמו הרבה דברים שמשתנים עכשיו, גם התפילה מקבלת מקום אחר בחיינו, לא משנה איך הגדרנו את עצמנו לפני שמחת תורה.

הסבר קצר: מאז פרוץ האירועים, מתניה ויינשטוק מתמסר לפרויקט הזה. הוא מצא את השמות המלאים של החטופים, ובירר גם את שם אמא שלהם (כך נהוג להתפלל על אדם, עם שמו ושם אמו). הוא התאמץ להשיג גם את השמות המלאים של החטופים שאינם יהודים, ושל אלו שהגיעו ממדינות זרות, ואז הפיץ רשימה מעוצבת ומסודרת, שממש עושה סדר.

בכל שבוע הוא טורח לעדכן את הקובץ (יש כאלה ששוחררו, או להבדיל, כאלה שהוכרזו כחללים). השבוע – הוא מחק את פרננדו ואת לואיס.

ראיתי את הרשימות היפות האלה מודפסות בכל רחבי הארץ והעולם. בבתי כנסת, בתי ספר, ליד פינת הדלקת הנרות, בקברי צדיקים, או סתם אצל אנשים שפותחים את הקובץ בסלולרי, באמצע היום. "כיפת ברזל" רוחנית שנפרסה בזכות איש אחד.

ואז, הבן של מתניה נפצע קשה בעזה. אז אנחנו נוסיף לרשימה עוד שם, לרפואה שלמה: יונתן יצחק בן עתרת.

תודה לכם על גל הפניות המרגש הזה, שמלמד עלינו משהו יפה. שיתקבלו התפילות.

מסיבת ההודיה הגיעה

"שלום, כאן משפחת שינדלר. בבוקר של שמחת תורה היינו בבית שלנו ביישוב כרם שלום: עמיחי, אביטל וששת הילדים. שני מחבלים חדרו לבית ופוצצו לבנת חבלה על דלת הממ"ד.

"אבא עמיחי הגן על המשפחה בגופו וחסם את הדלת, ונפצע אנוש. אביטל עם ששת הילדים יצאו ללא פגע.

"בזמן שהיינו בממ"ד, עד לחילוץ, כשעמיחי פצוע, אביטל אמרה לילדים: 'בואו נדמיין את מסיבת ההודיה שנעשה כשהכול יהיה מאחורינו'.

"המשפט הזה היה הזוי ומנוגד לגמרי לכל מה שקרה מסביב: הכול נראה חסר תקווה, לא רק בכרם שלום אלא בעוד כל כך הרבה מקומות באותן שעות. ובכל זאת, נאחזנו באמונה שיהיה טוב.

"כעת – אחרי טיפול רפואי מסור, אחרי ניתוחים רבים וגם שיקום ב'שיבא', אחרי כל כך הרבה תחנות בדרך – אנחנו זוכים לערוך את מסיבת ההודיה המובטחת הזו.

"היום (חמישי) ב-18:00 ברחבת הכותל המערבי, נערוך תפילה גדולה. אנא ראו זאת כהזמנה אישית. זה לא אירוע פרטי. לא פגעו בנו פרטית כמשפחה, אלא כחלק מעם, ולכן גם ההצלה אינה פרטית.

"עמיחי רוצה לא רק להודות, אלא גם להתפלל כמובן להצלחת הלחימה, להחזרת החטופים, לרפואת כל הפצועים ולמען כל עם ישראל.

"עמיחי הוא אח שכול (אחיו אבישי שינדלר הי"ד נרצח בפיגוע), הוא עובד סוציאלי, וחשוב לו להעביר מסר על חשיבות החיים, השיקום וההודיה. התלבטנו תחילה אם מתאים לחגוג, והשיקום של עמיחי עדיין בעיצומו, אבל דווקא בימים קשים אלה, חשוב לנו לציין כל התקדמות ולדעת לראות את הטוב.

"מחכים לראות אתכם בכותל. בתקווה לעוד הרבה בשורות טובות".