"אספנו פרוטה לפרוטה": הסיפור המטורף על הקמת המקווה תחת התופת באוקראינה

באוקראינה מציינים בימים אלה שנתיים לפרוץ המלחמה. בינתיים, בקהילה היהודית שמתמודדים עם דיווחים על המלחמה בישראל חגגו ניצחון קטן – הם הצליחו להקים מקווה טהרה בלב התופת. המקווה, כך לפי דיווח ב"ישראל היום" נחנך באזור "הגדה השמאלית". מדובר בשטח קמפוס יהודי גדול בו נמצא גם בית הכנסת ובית הספר היהודי "שמחה".

לפי הדיווח, המקווה ממוקם בתוך מרתף, כך שהוא ממוגן. היהודים שמגיעים לשם יכולים להיכנס ולטבול ללא חשש מהפצצות. שליחת חב"ד, הרבנית דבורה לאה לבנהרץ, סיפרה בכתבה כי "כיוון שקייב עדיין מופגזת וקיים חשש בכל יציאה מהבית, עובדה זו תסייע בשמירת הטהרה. גם היותו של המקווה באזור שבו יש יהודיות רבות שלא יצטרכו מעתה לנדוד לקצה השני של העיר תועיל להן להרגיש בטוחות יותר".

"קייב היא עיר גדולה מאוד ובגדה השמאלית בה מתגוררים מאות אלפי תושבים, לא פעל עד כה מקווה טהרה, מה שהעלה את ההכרח בו. עד היום נשים יהודיות רבות המתגוררות באזור ושומרות על מצוות טהרת המשפחה היו נוסעות משך שעה ארוכה למרכז העיר הפקוק, ובשבתות וחגים לא הייתה אפשרות להגיע למקווה", אמרה נטליה ברקוביץ', יהודייה תושבת העיר. "חנוכת המקווה החדשה תביא קהל גדול של נשים שנמנעו עד היום ללכת למקווה בשל המאמץ והמרחק, לעשות זאת בצורה נגישה".

בניית המקווה החלה לפני ארבע שנים. הבנייה הושבתה בשל הקורונה והבעיות הכלכליות מנעו את המשך הבנייה. ברקוביץ' מספרת כי "לפני שיצאנו לדרך עשינו קמפיין גיוס המונים. גם יהודים מקומיים שאספו פרוטה לפרוטה ויהודים טובים מכל העולם עזרו לנו ואז החלה הקורונה שעיכבה את זה קצת. עד שלמדנו לחיות עם הקורונה, פרצה במקביל המלחמה ושוב מצאנו עצמנו מול שוקת שבורה. מעבר למצוקה הכלכלית, מצאנו את עצמנו גם ללא ידיים עובדות. ציירת מקומית שהייתה אמורה לעטר את התקרה מעל בור הטבילה ברחה לשווייץ ובעלי עבודה נוספים נוספים נמלטו או גויסו. כשפרצה המלחמה, היינו ממש לקראת שלבי סיום וכבר תכננו את אירוע הפתיחה, אך ברגע אחד הכל נעצר.

"היו רגעים קשים של כמעט שבירה וגם אנחנו נאלצנו לעזוב לזמן קצר את העיר כאשר הרוסים כבר התקרבו לאזור שלנו, אבל מה שהחזיק אותנו כל הזמן היה המקווה. אמרנו לעצמנו שלא יתכן שהשקענו מאמץ כה רב ובסוף המקווה הזה יהיה ללא שימוש. ידענו שנזכה לחזור ולו בזכותו ולסיים את בנייתו, כדי להמשיך לפעול בעיר ולעודד משפחות יהודיות לנהל כאן חיי משפחה לפי היהדות. ואכן אחרי 3 חודשים חזרנו לעיר והמשכנו בבניית המקווה למרות כל האתגרים".