הרבנית חגית שירה

ליל כלולות: כאשר זוג הופך להיות יחידה אחת, אלה נישואין מוצלחים

העבודה האמיתית היא להתחבר דווקא למה ששונה, לדעה הנוספת והלא מוכרת

(איור: shutterstock)(איור: shutterstock)
אא

בית שיש בו שלום, בית שיש בו אחווה, בית שמור ממחלוקת, בית שקירותיו ספוגים בוויתור, בהקרבה ובאהבה – זה בית שכאשר נכסים אליו אפשר לבקש בקשות. בבית כזה יש קדושה של בית המקדש. איך זוכים לזה? מילה אחת – הכלה, מלשון להכיל.

ליל החופה נקרא גם "ליל כלולות" כיוון שהצלחת הנישואין תלויה בכמה בני הזוג יכילו זה את זו וזו את זה. המילה "כלולות" היא מלשון ההתכללות, המיזוג ביניהם. נישואין מוצלחים הם כאשר זוג הופך להיות יחידה אחת, ואת זה אפשר להשיג רק בעבודה פנימית עמוקה של להכיל ולקבל, גם כשזה לא בדיוק תואם את הציפיות, והחלומות הם רק שברי זכוכית מנופצים.

איך עושים את זה, תכל'ס?

קודם כל, הזכירי לעצמך תמיד שזה כמו פאזל, לחלק אחד יש שקע – ולשני יש בליטה. לפעמים השקע, החוסר, הבעיה – הם אצלו, ואת צריכה להשלים. ו... כן, לפעמים השקע הוא אצלך (אל תשכחי את זה).

הנטייה שלנו היא להתחבר למה שדומה, למה שמוכר, לחלקים המשותפים יותר. זה קל, אבל זו לא העבודה האמיתית. העבודה האמיתית היא להתחבר דווקא למה ששונה, לדעה הנוספת והלא מוכרת, למה שהוא הביא אתו מהבית – לקבל ולהכיל את מה שיש בו ואין בי. ככה זוכים לשכינה. ושימי לב, זה מדהים, זה בדיוק מה שאומרים חז"ל, הם אומרים שאם זכו – שכינה ביניהם, ואם לא זכו – אש אוכלתם: א"ש אלה האותיות המשותפות במילים איש ואשה. כשמתמקדים רק במשותף ולא מכילים את השונה, זו אש, חס ושלום. אבל כשהאישה מכילה את הי' שבאיש (שאין במילה אשה), והאיש מכיל את הה' שבאשה (שאין באיש) – זו השכינה, י-ה שביניהם.

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", אומרת הפרשה, וחז"ל מסבירים נפלא, שכאשר מתו האבות והאמהות הקדושים, גלתה השכינה. ומתי היא חזרה? כשהוקם המשכן. כי המשכן היה חיקוי לבית של האבות והאמהות. את מבינה? בית יהודי הוא משכן, הוא בית מקדש, וככה צריך להתייחס אליו.

מספרים על אמא של הרבנית קרליץ זצ"ל, שסביה היה רבי חיים זוננפלד זצ"ל. היה לו מנהג לרבי חיים, שכל נכד או נכדה שהתחתנו – הוא היה הולך לבית של הזוג החדש, והיה יושב מעט עם בני הזוג, משוחח איתם על ענייני הבית היהודי, מברך וכו'...

כשאמא של הרבנית התחתנה, הסב הגיע לבקר בביתה. הוא הגיע עם החתן אחרי תפילת ערבית. כשהם נכנסו, הייתה הכלה בתפילה. מתפללת, מתפללת... הרב והחתן חיכו בשקט, וכשעבר זמן, יצא הסב רבי חיים זוננפלד, כי לא יכל לחכות עוד!

מה עשתה הכלה כשגילתה שסביה הצדיק היה בביתה? בע"ה בשבוע הבא.

תגיות:הרבנית חגית שירה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה