הרמטכ"ל באיגרת ללוחמים: "איננו במסע נקמה או רצח עם. באנו להכריע אויב אכזר"

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי פרסם היום (שלישי) איגרת ללוחמים ולמפקדים, בה התייחס בין היתר לצדקת המלחמה והמשכה, התחקיר העתידי, ערכי צה"ל, הטענות הנשמעות בעולם על כי צה"ל מבצע לכאורה "רצח עם בעזה" ועוד.

בפתח דבריו כתב הלוי: "אנחנו נלחמים זה ארבעה חודשים, ודרך ארוכה עוד לפנינו. המלחמה משנה את פניה. מהתחלה קשה וכואבת להתאוששות מהירה ונחושה, שהובילה להתקפה אשר תוצאותיה ניכרות – בפגיעה באויב ובהשבת חלק מהחטופים. פעולותינו משתנות ומותאמות לשלבי המלחמה השונים ולמשך המערכה. נמשיך לפרק את חמאס ולעשות הכל כדי להחזיר את החטופים מעזה ואת תושבי הדרום והצפון לבתיהם בביטחון".

למפקדים בשטח הוסיף הרמטכ"ל: "אני כותב לכם את שהייתי כותב לעצמי בפנקס לו הייתי כעת מג"ד או מח"ט, כדגשים לעשייה: מלחמה ארוכה וצודקת – כל מהלך הוא חשוב מאוד, כל הישג מקומי הוא חלק ממימוש מטרות המלחמה – עשו זאת בנחישות ובמקצועיות. דרך ארוכה מחייבת התבוננות רחבה, מעבר לכוונת. בכל מהלך עלינו לברר היטב מהן המטרות וכיצד נממשן באופן המיטבי, עלינו לחשוב כיצד לנהוג כדי לשמר את המסגרת חזקה לאורך זמן – לקחת אוויר לריצה למרחקים ארוכים, לא לספרינט".

על דרך הפעולה של צה"ל, הלחימה, והערכים אותם הוא מבקש ליישם בשטח, כתב הלוי: "התחלנו לפעול בצורת קרב פשיטה, כדי להגביר את האפקטיביות ביחס לשטח ומול האילוצים. בקרב מסוג זה טמונות הזדמנויות רבות – התחבולה, ההפתעה והמיקוד ביתרונות היחסיים. כל אלה יתעצמו. בפרשת קדושים מופיעה המצווה 'לֹא תְּקַלֵּל חֶרֶשׁ'. תמוה מדוע לא לקלל, אם החירש אינו שומע. התשובה פשוטה – כשאתה מקלל אתה מקלקל את עצמך. אנו נוהגים כבני אדם ושומרים, בניגוד לאויבנו, על צלם אנוש. עלינו להקפיד שלא להפעיל כוח היכן שלא נדרש, להבחין בין מחבל לשאינו, לא לקחת דבר שאינו שלנו – מזכרת או פריט אמל"ח ולא לצלם סרטוני נקמה. איננו במסע הרג, נקמה או רצח עם. באנו לנצח ולהכריע אויב אכזר, הראוי להפסד מר. לא נשגה ונאפשר לו הישג בזירה הבין-לאומית. לוחם אמיתי הוא זה שערכיו אינם מתגמשים אל מול מציאות מאתגרת, הוא זה שערכיו איתנים ואינם משתנים לפי כיוון הרוח".

הרמטכ"ל התייחס לתחקיר אותו ביקש ממפקדי צה"ל לבצע, בנוגע ליום המתקפה על העוטף ולאירועים שקדמו לו: "בקרוב נתחיל בתהליך תחקור אירועי השבעה באוקטובר ומה שהוביל אליהם, למרות היותנו עדיין במלחמה. בשם הלמידה מוטלת עלינו החובה לתחקר. זהו הכרח ולא פריווילגיה. רק כך נוכל להבין באיזה אופן יכולנו לפעול ובאיזה אופן נפעל בעתיד כדי להגן טוב יותר על אזרחי ישראל. כל יחידה וכל כוח יתחקרו את הקרבות ואת האירועים בהם השתתפו ובמעלה שרשרת הפיקוד נתחקר קומה מעל קומה. צה"לית נתחקר בשלב זה את אירועי הפתיחה, אך יחידה שנמצאת בפסק זמן מהלחימה, מחויבת לתחקר גם את האירועים שלאחריהם – בשם הלמידה ומניעת אובדן הידע. אני סומך את ידי על יכולתו של צה"ל לערוך תחקיר אמיתי ונוקב".

לסיום פנה הלוי אל המפקדים וביקש מהם לשמור על קשר שוטף עם המשפחות השכולות: "איבדנו מטובי בנינו ובנותינו באירועי הפתיחה ובלחימה שאחריה. הקשר עם המשפחות השכולות חשוב היום ולשנים רבות קדימה. הקפידו להגיע אליהן בכל עת שתוכלו. חלק מהביקורים עשויים להיות מורכבים ועלינו להכיל את דברי הביקורת ולהמשיך להגיע בהתמדה. הקפידו להגיע לכל ביקור לאחר שלמדתם לעומק את העובדות הנוגעות לחללים ולאירועים בהם נפלו וכשאתם בקיאים בפרטי המקרה, עשו זאת במקצועיות וברגישות המתחייבת, ודעו: בזמן שחלף משפחות רבות עסקו בפרטי הנפילה של יקיריהן ובחיבור הנעלמים. הכנות והשקיפות יצמיחו אמון – כזה שיקשה עליכם לשקמו אם לא תגיעו מוכנים לביקור הראשון. זהו חלק מהאחריות המונחת על כתפיכם. היו ערים ורגישים. הקשר בין המשפחות ובניכם הוא בעל מטען מוסרי; בעבורכם המפקדים זו חובה שהיא זכות; בעבור המשפחות – שותפות והנצחה, רעות וברית דמים".