דודו כהן
זרם מחשבות אסוציאטיביות במהלך הליכה לילית ברחובות ירושלים
זה לא טור רגיל, אלא הצצה לזרימת מחשבות אסוציאטיבית בתוך תקופה הזויה
- דודו כהן
- כ"ג אדר א' התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
איזה קור ירושלמי / אבל מזל שיצאתי, אי אפשר לעבוד כל היום / אני חייב להפחית בעבודה, המצב הזה לא נורמלי / גם לא נורמלי שאנחנו כמה חודשים לא בבית שלנו / מתי נחזור כבר לקריית שמונה? / מתחיל כבר להעיק, התואר הזה, "מפונה" / גם בעל הדירה שנתן לנו את הבית המדהים שלו - כבר לא נעים ממנו / אני מתחיל להבין יותר לעומק את "נהמא דכיסופא" - לחם הבושה / הבושה של הנשמה מהשפע שהיא מקבלת מהקב"ה, עד למצב שבו היא מעדיפה לרדת לעולם הזה כדי לזכות בשכר בזכות ולא בחסד / אנחנו כאן בכלוב של זהב / מפונים אחרים שנמצאים במלונות הגדירו את זה כגיהנום 5 כוכבים / כל היום אני מזהיר את הילדים שלא ילכלכו את השטיח במדרגות, שלא יגעו בקירות, שלא ינשמו באופן כללי / אין כמו הבית של הבנאדם / אני חייב להתחיל לחפש דירה להשכרה / וואו, נחלאות / מקום מדהים / אבל לא נראה לי שהייתי גר כאן / יפה וציורי מבחוץ, אבל לא נראה נוח מבפנים / לפחות לפי כמה בתים עם וילונות מוסטים שראיתי כאן / טוב, לא נעים להציץ פנימה / זה שאני מפונה לא אומר שמגיע לי / מי היה מאמין שנהיה ירושלמים, אה? / הנה רכב מגיע, צריך ללכת איפה שהברזלים / איפה התושבים כאן מחנים? זה פשוט לא נורמלי / ואם הם צריכים שיפוץ, מנוף, יציקת בטון? / נראה שיש מחיר לא פשוט לכל הציוריות הזו / מחירים? הנה שוק מחנה יהודה / יש כאן מלא דברים שנראים טעימים, אבל אין מצב / בכל מקרה צריך להוריד 5 קילו שעליתי כאן בירושלים / וואו, כמה מוזרים יש כאן / רואים שהם שבורים / הבחור הזה עם הסיגריה צוחק בהגזמה, על מי הוא חושב שהוא עובד? / וזה עם הקרחת והפיאות המסתלסלות וכיפת נחמן - גם נראה שעבר כמה דברים בחיים / וואו, כמה שאני לא מתגעגע לגיל הנעורים / הם נראים כאן אבודים / מפגינים חיצוניות "שמחה", אבל ההגזמה מעידה שזה רק כיסוי על משהו אחר / בנעורים אתה תלוי בחברה ופחות במשפחה / לא כיף / והנה בחנות הממתקים, מוכר אתיופי צעיר רוקד מול הלקוחות ותוך כדי עושה להם חשבון / כמה גרפיטי יש כאן על החנויות הסגורות / זוכר שלפני כמה שנים ראינו כאן את יהודה קיסר מנגן ברחוב ומתפרנס מזה / מעניין איפה הוא היום / איזה קטע שבעוד 100 שנים הרחובות האלה יישארו, אבל כל הסט של בני האדם יוחלף לגמרי / יהיו כאן אנשים אחרים לגמרי, ואנחנו נהיה בעולם אחר / כמובן, אם לא יבוא המשיח / בע"ה יבוא / תחיית המתים תהיה אירוע מרגש כל כך / אלוקים, למה יש כל כך הרבה אנשים שסובלים? / אני מכיר את כל ההסברים, אבל קשה להבין את הקונספט / טוב, מה אני מבין / חלק מהתפיסות שלי בחיים השתנו בשנים האחרונות / המציאות מורכבת מכפי שחשבתי / חושך ואור משמשים בערבוביה / אפרופו חושך, יש כאן משהו אפל בשעה הזו בשוק מחנה יהודה / ומול החושך, שומע באוזניות שיר נוסטלגי / כבר שנים תקוע על שירים משנות התשעים / אחלה עשור מוזיקלי / מעניין אם גם בעולם הבא יש נגישות למוזיקה / שני אנשים רצים באמוק כדי לא לפספס את הרכבת / מעניין מה הסיפור שלהם / מדהים שלכל אחד יש סיפור משלו / יש כאן די הרבה אנשים ליד תחנת הרכבת / לא נתפס שכל אחד עולם ומלואו / הנה מישהו זרוק כאן, ישן בפינת הרחוב / כולו עם בגדים שחורים ובלי נעליים / אפילו שמיכה אין לו / בטוח יש לו סיפור חיים מטורף / באמת חייב ליצור סדרת רשת עם דרי רחוב / חני ליפשיץ הציעה לצלם משהו, אבל עם נשים זה לא צנוע / אולי אציע לגולן אזולאי? / אולי אעשה סדרה כזו בעצמי? / לא, אין מצב. קודם אסיים את הספר שאני מתכנן כבר שנתיים / מיטב הטורים שלי, אף על פי שאמרו לי שספר טורים הוא לא קונספט מוצלח / הנה בחור בגילי שדומה לחבר טוב שלמד איתי ביסודי / ברק לוי / מעניין איפה הוא היום / הייתי ממש שמח להיפגש איתו על קפה, אף על פי שאני לא מתקרב לקפה כבר שנה / מעניין גם איפה שלומי דהן, שי אייזנברג ועוד כמה חברי ילדות שלא ראיתי מאז שנות התשעים / אולי מספיק עם הנוסטלגיה הזו? / כשחושבים על זה, אז ככל שעוברים הימים - קריית שמונה הופכת לנוסטלגיה בפני עצמה / מתי כבר נחזור, מתי? / אני עושה הליכה רק 15 דקות, וכמה מחשבות אסוציאטיביות צפות / מדהים איך מחשבה גוררת מחשבה / המוח האנושי כזה מופלא / מה רבו מעשיך ה' / אולי אעשה מזה טור?