אפרת ברזל: גם את מהמנענעים של הראש?

בואו נדבר על תנועת ראש שכולנו פגשנו לפחות פעם אחת בחיים. תנועת ראש מעצבנת.

בואו נדבר על תנועת ראש שכולנו ביצענו לפחות פעם אחת בחיים, אבל כשאנחנו הבעלים שלה, כשאנחנו המפעילים שלה, כלפי אחרים, משום מה היא הופכת ברגע להיות חיובית ומוצדקת. בכלל לא תנועה מעצבנת.

לפני שניגש להגדרת התנועה, אל פחד, התיאור יהיה קצר מאוד, מפני שמדובר בתנועה קטנה, של שלוש או ארבע פעימות. זה הכל. ימין שמאל ימין, או שמאל ימין שמאל, רובנו מתחילים אותה בשמאל, אף שאני בטוחה שיש יוצאי דופן. תנסו, תבדקו, ותחקרו מי אתם בממלכת התנועה.

לפני שניגש להגדרתה המדויקת של התנועה, נציין, שלמרות העובדה שהיא מצויה גם במתכונת ביתית, אנחנו בודקים כאן היום את מתכונתה הרחובית, מתכונתה הגני-שעשועית, מתכונתה בחנות, בתחנת האוטובוס.

מספיק עם דוגמאות, אני מרגישה שאני בהחלט מובנת.

תנועה,

שמתחילה מהצוואר, שמזיז את הפרצוף מצד לצד, כתף אל כתף, מצד לצד, ומסמל באופן בינלאומי, "נו נו נו, לא טוב, אני כועס, לא ככה, חסרת אחריות שכמוך, מי נתן לך רישיון לחיות, זאת טעות, מי לימד אותך ככה, תשתפרי מיד, אוי ואבוי לילד רע, לילדה רעה". תנועת הזזה של הראש, תנועה איטית, בקצב אחת שתיים שלוש, בתחושה שכאילו יש זמן, אבל באמת אין, כי כלו כל הצ'אנסים. הקצב הוא חלק מהריקוד הכועס של הפנים, לפעמים משתתפים בחגיגה גם גלגלי העיניים, העפעפיים, הנחיריים, וזוויות השפתיים.

אתם איתי?

מדובר בתנועה חינוכית מפורסמת.

תנועה חסרת הסמכה.

תנועה שחודרת לך כשאת ברשות הרבים לאזורים פרטיים, לסיטואציות אקראיות, לשניות מפחידות, ועוד מאנשים זרים.

יורדת לכביש שניה לפני הזמן, ואיזה דוד מסמן לך עם תנועת הראש המעצבנת, שמאל ימין שמאל,  

"ככה לא יורדים לכביש, ילדה לא טובה".

נשפך לך משהו בין המדפים של הסופרמרקט, ואיזה דודה מסמנת לך שמאל ימין שמאל עם הצוואר, שיש לך בעיה מוטורית בלתי פתורה. חסרת נימוס שכמוך.

את מנסה לשלם עם האשראי משהו, והוא לא עובד, ויש אחריך כבר בתור שורה של ממתיני תשלום, והנה הוא, בוקע מתוך השורה, הידען הגדול, שעושה לך ימין שמאל.

אלה לא רגעים נעימים.

בשניות הראשונות, את נלחצת.

את מצדיקה את ה"שמאל ימין שמאל" של מחנכי הרחוב, כי את אומרת לעצמך, באמת, לא נעים איך הנכד שלך שפך כאן את כל האורז, כשאת דיברת בטלפון עם המנהלת החשובה של הסמינר. באמת, מגיעה לי נזיפה.

בהתחלה את נבהלת. אבל אחר כך קורה משהו אחר.

כי תהליך החינוך הקצר הזה, אין בו ממש, כי מפעילי הימין שמאל ימין האלה עם הראש, או השמאל ימין שמאל האלה, כשהם חולפים על פניך, אחרי שסיימו להטיח בך את המושלמות שלהם והטעות שאת, הולכים לדרכם, ואת נשארת איתך ומתחילה לחקור. בדרך כלל הם אנשים מסכנים, כי נענוע הראש שלהם משיג את הפך מטרתם.

 כי מה, כי כאילו עשית בכוונה?

כי מה?

כי בעיות האשראי כאילו שלך?

אה, עוד משהו, המהדרים המחנכים בעלי התנועה, יש מהם המוסיפים גם השקעה נוספת לתהליך החינוך: הרמת יד מבטלת, או שתיים יחד, כאלה כפות הזועקות לשמיים, האומרות, "מה, מה יהיה איתך?".

כאילו הם מכירים אותך כבר אלף שנה.

חשוב להדגיש שכל התהליך הוא כמובן ללא מילים. אין צורך במיתרים.

בואו נעבור לעצמנו, כשאנחנו המנענעים.

הזדמנות נהדרת של כאן ועכשיו לבדוק, האם את טיפוס של יותר נו נו נו ברחוב לאחרים עושה, או כזו שיותר מנענעים לה.

ניסיתי שוב עכשיו לבדוק, בוודאות, שאני מאלה המתחילות את תנועת הנו נו נו שלי בשמאל. אני גם שמה לב עכשיו שאני, וזה ממש אישי שלי, מרימה את יד שמאל בהתאמה, ויוצרת בכף היד תנועה של שאלה, מעין, "מה יש לך?".

כשאנחנו משתמשים בתנועה המחנכת, תנועה מעצבנת, הכל כאילו נכון ומוצדק. כאילו קיבלנו תעודה מהלשכה של חינוך האנושות, כאילו אנחנו כאלה צדיקים תמיד, כאילו אצלנו הכל תמיד מושלם, מאורגן, בלתי נשפך.

שלוש כוכביות ונפרדים:

* יש אנשים שגם לעצמם מנענעים על התנהגות שהם בתוך עצמם מבקרים.

לא רבים, אבל יש.

* יש אנשים שגם כשמושא החינוך אינו ניצב מולם, ממשיכים לנענע.

* כשהתנועה אינה נעשית לנפגעי חינוך רחוביים, אלא נעשית בתוך הבית פנימה, והיא נעשית במינון גבוה מדי, ללא הסברים הגיוניים, יהיו לה תוצאות לוואי.

נהיה בקשר, יקירי.