"הצירים הגיעו בסעודת שבת": ידידיה נהרג בעזה, אשתו ילדה בן שלישי

מיתר אליהו, אלמנתו של רס"ל (מיל') ידידיה אליהו הי"ד, שנפל בקרבות בעזה בתחילת חודש נובמבר, ילדה בסוף השבוע במרכז רפואי מאיר בן שלישי, אח לשתי בנות.

"הייתי אצל חברים בסעודת שבת והתחלתי להרגיש שהצירים מתחזקים", משתפת מיתר, "אמנם כבר היו מספר פעמים לפני שחשבתי שהגיע הרגע, אבל בערב שבת הבנתי שזה הדבר האמיתי והתקשרתי מיד לסמדר ולאודליה. אודליה הקפיצה אותי לבית החולים וסמדר פגשה אותנו שם. התכנון שלי היה ללדת בלידת מים, כפי שילדתי את בתי השנייה ולשמחתי בעזרת המיילדות המדהימות שעטפו אותי והצוות המקצועי והמיוחד במאיר גם הפעם זה קרה והבן שלנו יצא לאוויר העולם בלידה מרגשת במיוחד. סמדר ואודליה המשיכו להיות איתי במהלך סוף השבוע וזה היה מחזק עד מאוד.

"ידידיה היה מי שליווה אותי בכל הלידות שלי", אומרת מיתר, "אולי מזל שלידה היא דבר שלוקח את כל תשומת הלב כי לרגע הצלחתי לחשוב באותם רגעים גם על דברים אחרים. אני מודה לאל שהספקנו לבנות את המשפחה שלנו לפני שנפרדנו ואני אהיה חזקה לבנות שלנו ולבננו הקטן".

מיתר, אחות בעצמה במחלקה פנימית ה במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, ממשיכה להיות עטופה על ידי הצוותים במאיר בחדרי הלידה, ביולדות ג' וחבריה לעבודה מהמחלקה, המחזקים אותה ברגעים אלו.

את מיתר ליוו לאורך ההיריון המיילדת סמדר שלומוביץ ממרכז רפואי מאיר והמיילדת אודליה בשארי המתגוררת בסמוך למיתר, מטעם תוכנית "לצידך" לליווי אלמנות בהריון של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, משרד הביטחון וארגון המיילדות בישראל.

"אני מרוכזת בלחיות ולטפל בשתי הבנות הקטנות. הוא לא היה רוצה שלא נחיה, הוא הרי יצא לקרב על החיים של כל מדינת ישראל", אמרה לפני הלידה. "הוא לא היה רוצה שלי ולבנות לא יהיו חיים טובים ומגיע להן חיים כמה שיותר נורמליים ושמחים. העתיד הכי רחוק שאני חושבת עליו כרגע זה הלידה הקרובה. מצד אח זו שמחה גדולה, זה ילד שמאוד רצינו וחיכינו לו. זה גם מפחיד מאוד, והשאלה איך עושים את זה. ידידיה היה אבא מאוד מעורב והתכנון היה ביחד, ועכשיו אני לבד ומרגישה עצב. אף פעם לא הייתי בסיטואציה הזו. אני בת 25, זה לא גיל הגיוני להיות בו אלמנה. מצד שני גם שמחה גדולה, עוד חיים שנשארים בזכותו".