הפיק צבע תכלת מדג: קורות חייו ופועלו של הרבי מראדזין

אחת הדמויות המרתקות בעולמה של החסידות היה הרבי מראדזין, רבי גרשון חנוך העניך ליינר.

רבי גרשון נולד בתקצ"ט, היה עילוי וגאון גדול, ונטל חלק בהרבה פולמוסים הלכתיים חשובים. כדי לברר את הנושאים שעמדו ברומם של פולמוסים אלו הסתובב בעולם, בארצות רחוקות, נועץ עם אנשי מדע, רכש הרבה השכלה בעצמו והסתובב עם אקדח בתיקו כדי להתגונן מול סכנות שונות.

אחד הפולמוסים הראשונים אליו נכנס הגאון מראדזין ראשו ורובו, היה הפולמוס על אתרוגי קורפו. אנשי האי היווני קורפו מכרו במשך שנים רבות אתרוגים במחירים גבוהים ביותר, ביודעם עד כמה מוכנים היהודים לשלם על מצווה זו. האתרוגים צריכים מזג ממוצע, ואינם יכולים לגדול בקור המערב-אירופאי.

בשלב מסוים החליטו רבנים שיש לפסול את אתרוגי קורפו, ולקחת רק מאתרוגי ארץ ישראל, כדי לפרנס את אנשי ארץ ישראל, ובפרט שייתכן שאתרוגי קורפו פסולים ומורכבים. הרבי מראדזין נסע לבדוק את הנושא, והכריז שאתרוגי קורפו אינם מורכבים ואין סיבה לפסלם. הוא נסע גם לליטא להיפגש עם גדולי הדור ולנסות לשכנעם בעמדתו.

הרב מראדזין ייחל לגאולה. הוא הצליח להיכנס למרתפי הוותיקן ברומא, ולפי חלק מהסיפורים ראה שם את הציץ של הכהן הגדול. הוא עשה הכנות להשיג פרה אדומה כדי לטהר את עם ישראל מטומאת מת, והפרויקט העיקרי שלו היה חידוש התכלת. כיום לא נדיר לראות אנשים הולכים עם פתיל תכלת בטלית, אך באותם ימים לא היתה מציאות כזו. התכלת היתה דבר שנגנז ושייך לעבר.

הרבי מראדזין התחיל את עיונו בספרות. הוא למד את השפה הלטינית כדי להבין את המקורות הקדומים המתארים את התכלת, ואז נסע לקצוות הארץ, נפגש עם מומחים לדגים ועם כימאים, ובסופו של דבר הפיק צבע תכלת מדג בשם "דיונון הרוקחים". זיהוי זה הצית פולמוס עז, אך עד היום יש שהולכים עם תכלת זו שזיהה הרבי מראדזין.

כמו כן חיבר סדרת ספרים עצומה וגאונית על סדר טהרות, כדי להחיש את הגאולה. גם על הספרים האלו התעורר פולמוס נרחב, הללו מעבירים ביקורת, והללו משבחים.

לרבי מראדזין היה ידע ברפואה וברוקחות, והיה רושם תרופות שונות למעריציו.

הרבי נפטר בשנת תרנ"א, והשאיר אחריו כמות עצומה של ספרים ורעיונות שעד היום משמשים לדיונים תורניים חשובים.