מפתיע: הפרופסור הגוי שקיבל תעודת "חבר" מהישיבה

לפני כשלש מאות שנה חלו שינויים בעולם הנוצרי. הפילוג בתוך הנצרות בין קתולים לפרוטסטנטים הפך לעובדה מוגמרת ולגיטימית. המלומדים באירופה התחילו לחשוב ולחקור אודות הנצרות.

התברר להם, שהנצרות בנויה על היהדות... שאותו האיש בסך הכל לקח רעיונות יהודיים ולימד אותם לגויים, ולכן התחילו ללמוד את רעיונות היהדות כדי להבין את אמונתם.

קבוצות גדולות מאד של מלומדים התחילו ללמוד עברית באקדמיות השונות באירופה, וכך היו מעיינים בספרות היהודית לדורותיה. מגמה זו נקראה "היבראיזם", מלשון עברית.

באותם ימים, לא נדיר היה להיכנס לאקדמיה בגרמניה ולשמוע מלומדים המסוגלים לדבר עברית ואף לקרוא כתב רש"י.

אחד מהמלומדים האלו היה פרופסור אולף גרהארד טיכסין, פרופסור לשפות באוניברסיטת מקלנבורג, וגם "היבראיסט". ברצותו לדעת היטב עברית ולהכיר את היהדות, השתתף באופן קבוע בשיעוריו של רבי יהונתן אייבשיץ באלטונא. לאחר מספר שנים של לימודים, הוענקה לו תעודת "חבר" מאת הישיבה. חתום עליה רבי משה בן רבי צבי ליפשיץ הדיין. מן הסתם התעודה ניתנה מחמת פחד המלכות, ובכל אופן היא מעניינת ביותר. וכך נכתב בה, בין השאר: "ויעבור טיכזן מארץ הרחק נדוד מביתו ילך מחיל אל חיל ומישיבה לישיבה, למד ויצק מים על ידי גאוני עמו רבים עוסק במלאכת שמים בפלפול וסברא. ה"ה הבחור נחמד המופלא כ"מ אלוף גירהרט טיכזן מהאלזטיין... ואע"ג שאינו בעו"ה נמול, רק היה כבר שותה מים מבארות עמוקות חכמת חז"ל ובמצוות ה' ואהבת לרעך כמוך, מתי אל לבי לעטרהו ולכבדהו ולסמכהו בסמיכת חכמים שזו תורה וזה שכרו מן השמים להיות קרוא בשם 'החבר ר' טיכזן' לכל דבר שבקדושה...".

הוא חקר את התרבות היהודית, ובמכתביו לרבנים יהודים היה חותם: "הק' טיכסין פראפסור הישיבה ביטצוי"!

היבראיסט נוסף היה ולנטיני וידריך, שעמד בקשר עם הגאון רבי שבתי כהן, בעל הש"ך, כדי ללמוד ממנו על היהדות. הש"ך השיג עבורו ספרי דקדוק. מכתב בכתב ידו של הש"ך אליו פורסם ב"בכורי העתים" תקצ"ד. המכתב מופנה אל: "אהובי כלבבי הפילוסוף מאגיסטעאר ואלנטיני וידריך", ובו מודיע הש"ך, בין השאר, כי שלח לו ספרו של ר' אליהו בחור, ומוכן לשלוח לו עוד ספרים, וכן מבקש ממגיסטעאר שישמח אותו עוד ב"מעשי אצבעותיו ושושני שפתותיו ואמרותיו הנעימים והתמימים, יהא לי למשיב נפש ולכלכל שבתי".

תנועת ההבראיזם נתקלה בהתנגדות של נוצרים, שטענו כי היא משפילה את כבוד הנצרות, ולמעשה הביאה לאנטישמיות מחודשת, כאשר נוצרים חיפשו בתלמוד ובכתבי היהדות דברים כדי לקנטר ולנגח, וכך הסתיימה תקופה זו.