חינוך ילדים
"נתתי לה פרס – אז למה היא בוכה?"
"והפעם עשיתי משהו שונה, שונה מבדרך כלל, משהו שאני לא רגילה לעשות", כך היא מספרת לי, "עשיתי את מה שאמרת לי לעשות – ואני בהלם, זה פשוט עבד!"
- יוכי דנחי
- פורסם כ"ז אדר א' התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
היא לא רק בוכה, היא גם בועטת בי, כועסת, הולכת וחוזרת כמו שיכורה, צורחת "אני לא רוצה את זה, אני רוצה משהו אחר!!!".
ואני מסתכלת עליה, נדהמת. לא נתתי לה סטירה וגם לא הכאבתי לה, למה היא מתייסרת כל כך?
והיא, לא מפסיקה לבכות, היא פשוט סובלת!
אני הולכת אחריה, מנסה להרגיע, שום דבר לא עוזר.
"בואי", אני אומרת לה, "בואי תגידי לי מה קרה. קניתי לך הפתעה יפה, למה את בוכה כל כך?".
והיא נשארת עצבנית, רוקעת ברגליים: "לא! אני לא רוצה את זה, אני רוצה משהו אחר!".
* * *
יש פעמים שאני פשוט אתעצבן ואכעס. לא טוב לה – שתסתדר, מה היא רוצה ממני? בסך הכל הכוונה שלי הייתה טובה, לשמח אותה, לעשות לה טוב, וזה מה שהיא מחזירה לי?! לפעם הבאה כבר אלמד את הלקח, לא אתן לה שום דבר, וזהו זה! את כל זה אמרתי לעצמי בתקווה שלא אשכח את זה להבא...
נו, טוב, זה לא עזר לי הרבה... היא ממשיכה עם ההתנהגות הזו.
* * *
יש פעמים שפשוט ארדוף אחריה, אנסה לשדל אותה בכל מיני דרכים רק כדי שהיא תירגע. אני מבטיחה לה הבטחות, ממש מתחננת שבפעם הבאה אביא לה בדיוק מה שהיא רוצה, רק שתסלח לי... אולי זה ירגיע אותה. אבל זה לא מרגיע, מקסימום בפוקס אני מצליחה להסיח את דעתה עד לפעם הבאה שזה קורה.
* * *
"והפעם עשיתי משהו שונה, שונה מבדרך כלל, משהו שאני לא רגילה לעשות", כך היא מספרת לי, "עשיתי את מה שאמרת לי לעשות – ואני בהלם, זה פשוט עבד!".
* * *
ראיתי שזה מתחיל, ידעתי לקראת מה אני הולכת. הסתכלתי לה בעיניים ואמרתי לה: "תפסיקי עכשיו לבכות". וציפיתי שזה יקרה. היא עוד המשיכה, אז שוב חזרתי ואמרתי לה: "אני מבקשת שתפסיקי לבכות עכשיו!". הבכי נחלש, משמעותית! כן' זה עזר! היא הייתה צריכה לשמוע את זה! היא הייתה צריכה שאני אגיד לה בצורה ברורה מאד מה אני רוצה שהיא תעשה, ופלא פלאים, היא הקשיבה!
* * *
זה הסיפור של שירה, ויש עוד הרבה אימהות שמזדהות עם הסיפור הזה, בכי שאין לו סיבה...
בכי שמתחיל, ואת לא יודעת מתי הוא יגמר ואיך... היום את יודעת, הילדה בוכה ולא מפסיקה – כי פשוט לא אמרו לה. הילד צריך לשמוע בצורה ברורה מאד מה הוא צריך לעשות, כדי לעשות.
בדיוק כמו שכשאת אומרת לילד להיכנס למקלחת, הוא ייכנס אם הוא ישמע את ההוראה בצורה ברורה ומפורשת, וגם חד משמעית ולא משתמעת לשתי פנים. הוא לא יכנס למקלחת אם לא היית ברורה, למשל אם התחננת, שידלת, הבטחת הבטחות, ניסית להסיח את דעתו... (זה עזר אולי לפעמים בודדות).
כמו שזה נשמע פשוט, כך זה פשוט! כדי שהילד שלך יקשיב לך, הוא צריך לשמוע הוראה מפורשת וברורה.
תנסי, זה עובד!
בהצלחה!
יוכי דנחי היא תומכת רגשית רב תחומית ומנחת הורים מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת.