זהירות מפאניקה: החשש מקריסת כיפת בית הכנסת, והטרגדיה בעקבותיו

חמשה חודשים של מלחמה, אנחנו מנסים להתרגל, אבל עדיין לא כולם נרדמים בלילה. כל כך הרבה חללים, נעדרים, פצועים, ושוב התרעות על טילים, פיגועים, ה' ירחם ויציל.

אבל עדיין, צריכים להיזהר מפאניקה מיותרת, שלא להוסיף קושי על המצב הרגיש.

סיפור מעניין ומצמרר מספרת גליקל מהמלין. בחג השבועות תע"ה, בעיר מץ, התאספו כל בני הקהילה לשמוע את החזן המפורסם, רבי יוקלי מרישא. רבי יוקלי היה חזן נודד, שהיה מתפלל כל פעם בעיירה אחרת שהזמינה אותו. לכבוד תפילתו המיוחדת התאספו כל בני הקהילה היהודית של מץ ונדחקו בבית הכנסת.

ולפתע בעיצומה של החזנות המרגשת, נשמע בבית הכנסת רעש גדול "כאילו בניין גדול קורס תחתיו". הגברים חששו שכיפת בית הכנסת עומדת לקרוס, וקראו לנשיהם שתרדנה מהר. בבית הכנסת היו שתי עזרות נשים, עליונה ותחתונה. בעזרת הנשים העליונה התעוררה מהומה, והנשים מיהרו לרדת למטה כדי להציל עצמן: "וכיוון שכל אחת השתוקקה להקדים את רעותה, נפלו רחמנא ליצלן זו על גבי זו... על המדרגות שכבו יותר מחמישים נשים, והיו מעורבבות כל כך זו בזו כאילו הודבקו בזפת זו על גבי זו, והחיות עם המתות... אנשים באו לרחוב היהודי עם סולמות וגרזנים כדי להוריד את הנשים מן העזרה העליונה".

הכותבת, גליקל, ישבה בעזרת הנשים התחתונה, אולם לא שמעה את קול הנפץ הגדול, אלא רק את התרוצצות הנשים בעזרה העליונה. בעודה מסייעת לבתה ההרה אסתר לרדת את 5 או 6 המדרגות ביציאה מעזרת הנשים התחתונה, נפלה גליקל במדרגה האחרונה: "ובמקום הזה שבו שכבתי מוכרחים היו לעבור כל הגברים שרצו לעזור לנשים שעל מדרגות העזרה העליונה, ואילו חלף ממש עוד רגע אחד הייתי נרמסת. אבל לבסוף הבחינו בי הגברים ועזרו לי לקום".

בסופו של דבר נרמסו למוות באירוע הזה למרבה הצער 6 נשים מקהילת מץ, בעוד לא היתה שום סיבה לבהלה, לא נפל שום דבר מן התקרה, ולא היה שום צורך לרוץ ולהידחק.

גליקל כותבת כי לדעתה הסיבה שאירע אסון זה הוא החטאים שנעשו בחג שמחת תורה, כשמונה חודשים לפני כן. לאחר שהגביהו את ספר התורה כנהוג, התחילה קטטה אצל הנשים, והן קרעו בעו"ה אישה מעל ראש רעותה את השביסים, ועמדו גלויות ראש בעזרת הנשים. משום זה התחילו הגברים בעזרת הגברים גם כן לריב ולהתקוטט זה עם זה. משתתפי הקטטה נענשו על ידי פרנסי הקהילה, אך ביזוי בית הכנסת תבע את שלו, לפחות לפי גליקל.

כמה צריכים להיזהר שלא להיכנס לפאניקה מיותרת, לשמור על ההוראות ולפעול בהגיון. ונזכה בעז"ה עד הפורים להיגאל מהמלחמה הזו ומכל הצוררים הרוצים להשמידנו.