פחות מעובי שערת אדם: איך מייצרים חוטים מזהב?

במלאכת המשכן מוזכרים כמה וכמה פעמים "ריקועי זהב". מה זה בדיוק? בתורה מוזכרים לא רק ריקועי זהב, אלא גם חוטי זהב: "וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד: זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר. וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב, וְקִצֵּץ פְּתִילִם". איך עושים חוטים מזהב?

הרמב"ן מסביר מדוע התורה מפרטת כאן: "וירקעו את פחי הזהב – לא הוסיף בכל מלאכת הקדש לפרש דרך האומנות איך נעשה, זולתי בכאן, והראוי שיאמר ויעשו את האפוד זהב תכלת וגו' מעשה חושב, כתפות עשו לו וגו', כי כן הדרך בכולם. ויתכן שספר בכאן המחשבה שחדשו בחוטי הזהב, כי היה תימה בעיניהם להיות זהב טווי ושזור כאשר יעשו בצמר ופשתים, כי לא נשמע עד היום ההוא לעשות כן".

היתה זו מלאכה מופלאה שלא נשמעה עד אותו הזמן, לעשות חוטים מזהב.

אורן סעיד מתאר את ריקוע הזהב. מרבית המתכות ניתנות לריקוע. כושר הריקוע הוא אחת התכונות שבה מאפיינים מתכות, ומציינת את האפשרות להפוך גוש חומר לפיסה דקה מאוד, ללא שברים. אפשר לרקע את המתכות ללוחות דקים, והמתכת הרקיעה ביותר היא זהב. את הזהב ניתן לרקע עד לעובי של מיליונית הסנטימטר. מגרם אחד של זהב אפשר להכין לוח דק ששטחו כ-1 מ"ר (מטר רבוע)! הזהב ניתן גם למתיחה – מגרם אחד אפשר למתוח חוט באורך 3,240 מטרים!

ריקוע הזהב התחיל לפני אלפי שנים במצרים. הם הלמו חתיכות זהב בעזרת אבן עגולה, כדי ליצור את העלה הדק ביותר שאפשר, זאת על מנת לצפות משטחים בעלי זהב לצורך יופי אמנותי, או להגן על החפץ שאותו מצפים.

בקברים מצריים משנת 2500 לפנה"ס, נמצאו ציורים של בעלי מלאכה המרקעים זהב באמצעות אבן עגולה. עצמים רבים שצופו בזהב על ידי המצרים שרדו עד לימינו. למשל, ארון הקבורה של הינוניטמהיט (Henutmehit) – כהנת מצרית עתיקה (1250 לפנה"ס) – צופה בזהב בחלקו הפנימי, ונמצא במוזיאון הבריטי. "עלי זהב" המוכנים לשימוש נמצאו בין האוצרות בקברו של המלך המצרי תות אנך אמון (המאה ה-14 לפני הספירה) ב"עמק המלכים" במצרים, והוצגו בתערוכות שונות בעולם.

ככל שהידע בנושא גדל, עובי "עלי הזהב" הלך ונעשה דק יותר, כך שבתקופת השושלות ה-12-13 במצרים העובי של "עלי הזהב" היה 1 מיקרון (=אלפית המילימטר), ובתקופת השושלת ה-18 הגיעו לעובי של 0.3 מיקרון.

בצלאל בן אורי לקח את הריקוע צעד אחד קדימה. הוא יצר חוטי זהב, שנשזרו לפי ציווי ה' בתוך חוטי השש והתכלת של האפוד. מספר דוגמאות לאריגים שבהם שזורים חוטי זהב קיימים עדיין בקברים רומיים עתיקים. יצרני בגדי זהב מתקופות מאוחרות יותר, כוללים אורגים מתקופת האימפריה הביזנטית ומאיטליה של ימי הביניים. עובי חוטי הזהב הוא פחות מעובי שערת אדם!

הזהב הוא המתכת האצילה והנפלאה ביותר ביקום, ואותה אנו מקדישים לכבוד המשכן ולכבוד השכינה.