בעקבות אספנות הבולים: מהו "הפני השחור"?

המבוגרים שבינינו ודאי זוכרים, שלפני עידן הווטסאפ והרשתות החברתיות, היו מתקשרים דרך "מייל", דואר אלקטרוני. אבל זה לא היה תמיד כך. כשנברא העולם לא היה דואר אלקטרוני. האמת היא שאפילו דואר רגיל לא היה.

שירותי הדואר הרשמיים התפתחו רק במאות השנים האחרונות. השירות לא היה זול, אבל נחשב לאמין. עד אז שלחו חבילות עם נוסעים מזדמנים, ומי יכול לסמוך על נוסע שיוביל חפצי ערך או מכתבים חשובים?

סחורות נשלחו לסוחרים על ידי הדואר, והחוק היה שהמקבל צריך לשלם את דמי ההובלה. זה גרם לטרחה ולעוגמת נפש במקרה של חבילות לא רצויות (בזמננו קוראים לזה דואר זבל...).

וכאן באה המצאה גאונית. רונלד היל הבריטי חשב על רעיון: מדוע שהשולח לא ישלם? הבעיה היתה שבעת קבלת המשלוח, קשה היה להוכיח אם דמי המשלוח כבר שולמו, ולכן הכי נח היה שהמקבל ישלם. אבל מה אם נוכל לספק הוכחה קבועה לתשלום? מין קבלה קטנטנה, שכתוב עליה גובה התשלום, שהרי התשלום תלוי במרחק שאותו צריכה החבילה לעבור. כיוון שזו קבלה רשמית של ממשלת הוד מלכותו, מן הראוי להטביע עליה את דמותה של הנסיכה ויקטוריה (לימים המלכה ויקטוריה), והכי נחמד לקרוא לה "בול".

ובכן הודפס לו הבול הראשון בעולם, בצבע שחור מרשים, ועליו תמונת הנסיכה ויקטוריה, והכיתוב 'פני אחד'. שירותי הדואר השתפרו באופן משמעותי. הדבר אירע בשנת 1840.

מטבע הדברים, היו בולים יפים יותר ויפים פחות, וכך נוצרה אספנות בולים. בשנת 1922 קנה ארתור הינד, אספן הבולים האמריקאי, בול דואר מפורסם מאד, אחד הראשונים שהודפסו בעולם, שכמותו היו רק שניים בעולם, במחיר של 7500 דולר.

בהמשך הצליח הינד להשיג גם את הבול השני, שאותו רכש במחיר דומה, אך ברגע שהגיע הבול השני לידיו – קרע אותו האספן לגזרים, וליתר ביטחון שרף את החתיכות. מדוע?

לשם כך צריכים להבין משהו בעסקי האספנות: כרגע נעשה הבול שברשותו הבול היחידי בעולם, וערכו זינק ללמעלה ממיליון דולר.

הדי הסיפור הגיעו עד העיירה בריסק, ותלמידי הגאון רבי חיים מבריסק דנו בשאלה הלכתית בדיני נזיקין, מה דינו של מי שיחזור על מעשה כזה – יחטוף בול מאספן בולים וישרוף אותו. שווי הבול 7500 דולר, האם יצטרך לשלם לו כדין של כל מזיק? או שמא הוא פטור מתשלום, שהרי בכך עלה ערכו של הבול הנותר?

לפי דברי רבם, הגאון רבי חיים, הסיקו התלמידים שיהיה חייב לשלם, כי יסוד תשלום הנזק הוא בהשחתת החפץ, ולא בהפסד ירידת ערך השווי אצל הבעלים (חידושי הגרי"ד ב"ק עמ' י"ז).