בזכותה הוקם בית יעקב: מי הייתה שרה שנירר?

בחודש אדר תרצ"ה נפטרה המחנכת הדגולה שרה שנירר ע"ה, בקרקוב שבפולין.

שרה שנירר נולדה למשפחת כהן, צאצאית של הגאון המפורסם הש"ך. היא למדה בבית ספר פולני גויי, כפי שהתחייב מהחוק באותו זמן. בעת מלחמת העולם הראשונה נקרעה ממשפחתה, ושהתה כפליטה בעיר וינה, הרחק ממולדתה וממשפחתה. בחורה בת 31 שנים, שלא זכתה אפילו להתחתן.

בתחושה של ייאוש ובדידות הלכה שרה לבית הכנסת "שטומפר" בווינה לתפילת שחרית של שבת. לפני קריאת התורה דרש רב בית הכנסת, הרב משה פלעש. בדרשתו הוא תיאר את גדולות האומה, נשים צדקניות שעשו ופעלו רבות, והביע צערו על הנשים הצעירות בנות הזמן, שלומדות בבית ספר גויי, ויודעות כה מעט על היהדות.

שרה הצעירה הרגישה כאילו ברק יורד מן השמים ומכה מולה. היא תלמד את הנשים הצעירות על יהדות! הייאוש והבדידות נעלמו, ובאותו רגע גמלה בלבה ההחלטה להקים את מפעל חייה: בית  יעקב, חינוך לבנות ישראל.

במשך אלפי שנים היו בעם ישראל ישיבות, חדרים, בתי ספר, אבל מעולם לא היה בית ספר לבנות. הרעיון נתפס כחדשני, כרעיון של גויים. היו שהתנגדו לו. מה פתאום לחדש דברים כאלו? אך הרבי מבעלז הסכים לרעיון ואף תמך בו, ומהר מאד ראו כולם עד כמה הוא צדק. תוך שנים ספורות נפתחו מאות סניפים של בית יעקב ברחבי פולין. בשנת 1937 כבר היו מאתיים וחמישים בתי ספר של בית יעקב, שכולם חינכו את בנות ישראל ברוח התורה.

שרה שנירר לא זכתה לילדים, אבל תלמידותיה ומעריצותיה הרבות שינו את פני היהדות, הן זהרו ככוכבים בשנות השואה הנוראה, והפיחו רוח חיים בגטאות ובמחנות, ולאחר מכן היו חלק מהקמת עולם התורה בארץ אחרי השואה. כיום זה מובן מאליו שכל בת הולכת ללמוד בבית יעקב, בזכותה של הצדקנית שרה שנירר.

בתקופת השואה אילצו הגרמנים את יהודי קרקוב להשחית את בית הקברות היהודי, העבודה נעצרה מול מצבה אחת אותה לא הצליחו לעקור, הגרמנים השומרים ניסו גם הם את כוחם ונסוגו בבושה. היתה זו מצבתה של שרה שנירר. יהי זכרה ברוך.