פורים
הפרעת קשב וריכוז ופרשת זכור: מה עושים כשאי אפשר להתרכז?
מה ההלכה במקרה שחלמתי במהלך קריאת פרשת זכור? האם יצאתי ידי חובה? הלכה מעניינת ואקטואלית
- הרב משה שמואל דיין
- פורסם ט' אדר ב' התשפ"ד
(צילום: גרשון אלינסון / פלאש 9)
אני סובל מהפרעת קשב, וקשה לי להיות מרוכז גם בדברים קצרים, רציתי לדעת בנוגע לפרשת זכור או פרה, מה הדין אם חלמתי במהלך הקריאה, האם יצאתי ידי חובה או לא?
ראשית כל צריך לדעת, שהמצווה לשמוע קריאת פרשת זכור ופרשת פרה, שונה במהותה מהמצווה לשמוע קריאת התורה בכל שבת, וכן היא שונה מהמצווה לשמוע פרשת שקלים ופרשת החודש. יש שני סוגי מצוות: מצווה המוטלת על היחיד, ומצווה המוטלת על הציבור. המצווה לשמוע קריאת התורה בכל שבת, וכן פרשת שקלים ופרשת החודש, היא חובה על הציבור, ולא חובה פרטית על כל אחד. בשונה מכך, פרשת זכור ופרשת פרה, היא חובה פרטית על כל אחד ואחד, בדומה לקריאת מגילת אסתר, שלא די בכך שיקראו הציבור את המגילה, אלא מוטלת חובה על כל יחיד לשמוע את כל המגילה מהתחלה ועד הסוף.
ישנו הבדל נוסף בין מצוות קריאה אלו, והוא נוגע לשאלה האם די בכך שאדם שמע את העניין באופן כללי, או שצריך לשמוע כל מילה ומילה מהקריאה. למשל, לגבי פרשת זכור ישנה מחלוקת בין הפוסקים אם בדיעבד די בכך ששמע את עיקר העניין של זכירת עמלק ומחייתו, או שצריך לשמוע כל מילה ומילה. למעשה הסכימו הרבה פוסקים, שאפילו אם לא שמע מילה אחת, לא יצא ידי חובה. וצריך להחמיר בזה, כיון שעיקר מצות קריאת פרשת זכור היא מדאורייתא.
בדומה לכך, גם פרשת פרה עיקרה מדאורייתא, והיא מצווה המוטלת על היחיד, ולכן צריך לשמוע כל מילה ומילה מהקריאה. אמנם ישנו הבדל אחר, שבפרשת פרה לא כל הקטע שאותו קורים בבית הכנסת נחוץ כדי לצאת ידי חובה. ולכן תלוי איזה מילים לא שמע, שאם לא שמע את החצי הראשון של הקריאה (עד המילים "ולגר הגר בתוכם", במדבר י"ט, י'), שהוא כעין "הקדמה" - יצא ידי חובתו בדיעבד. אבל מפסוק זה ועד סוף הקריאה, אם לא שמע אפילו מילה אחת, לא יצא ידי חובתו, היות שזה עיקר הקריאה, וצריך לחזור ולשמוע את הקריאה במניין אחר.
אדם שלא היה מרוכז בשעת הקריאה, יש להבחין בין "חוסר הקשבה", ל"חוסר שמיעה". חוסר הקשבה הוא שדעתו הייתה מוסחת לעניין אחר, אך אם ישאלו אותו היכן החזן קורא, ידע להשיב. במקרה כזה נחשב ששמע אף שלא הקשיב למילים. אך אם דעתו היתה מוסחת כל כך, שאילו ישאלו אותו מה קרא החזן כעת, לא יידע להשיב, נחשב שלא שמע. לכן, מי שהיה במצב של חוסר הקשבה, יצא ידי חובתו, ואפילו בקריאת פרשת זכור ופרה. ומי שהיה במצב של חוסר שמיעה, הדין הוא שבפרשת זכור ופרשת פרה צריך לחזור ולשמוע הקריאה, ואילו בפרשת שקלים, פרשת החודש וקריאת התורה אינו צריך לחזור ולשמוע הקריאה.
עצה טובה למי שקשה לו להתרכז, היא שיקרא את הקריאה יחד עם החזן מתוך חומש, ויכוון לצאת ידי חובה בקריאה של החזן, ולא בקריאה של עצמו.
לסיכום: מי שהיה במצב של "חוסר הקשבה" יוצא ידי חובתו בכל הקריאות, ואפילו בפרשת זכור. אך מי שהיה במצב של "חוסר שמיעה" – בפרשת זכור ופרשת פרה צריך לחזור ולשמוע הקריאה, ובשאר הקריאות (למעט מגילת אסתר) אינו צריך לחזור ולשמוע הקריאה.
הרב משה שמואל דיין הוא מחבר הספר "קשב רב – הפרעת קשב בהלכה ובאגדה".