מָה יֵשׁ מֵאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר שֶׁל יַעַנְקְל בֶּן חֶצְקְל מִמֶּזִ'בּוּז?

אמיתי המספר בסיפור המיוחד: האוצר שמתחת לגשר

עולם הילדים
י' אדר ב' התשפ"ד20.03.24 | 09:02

אא

פייסבוק הדפסה ווטסאפ

שַׁבַּת שָׁלוֹם, יְלָדִים יְקָרִים! אֵיזֶה כֵּיף שֶׁשּׁוּב אֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים.

הַשָּׁבוּעַ אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מְיֻחָד בְּמִינוֹ עַל כּוֹחַ קֶסֶם גָּדוֹל מְאוֹד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן בְּאַהֲבָה לְכָל יֶלֶד וּלְכָל יַלְדָּה. לִפְנֵי יוֹתֵר מִ-300 שָׁנִים, הַכּוֹחַ הַזֶּה הָפַךְ יֶלֶד קָטָן לִהְיוֹת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֵקִים אֶת תְּנוּעַת הַחֲסִידוּת הָאַדִּירָה, שֶׁמַּשְׁפִּיעָה עַל כֻּלָּנוּ עַד הַיּוֹם. בִּזְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה הָרַב שֶׁלּוֹ וּבִזְכוּת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת - הָיְתָה לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ!

פַּעַם הִגִּיעַ אֵלָיו עָנִי בְּשֵׁם יַעַנקְל בֶּן חֶצְקְל, וּבִקֵּשׁ בְּרָכָה: שֶׁלֹּא יִהְיֶה יוֹתֵר עָנִי. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל: "לֵךְ אֶל הַגֶּשֶׁר שֶׁמֵּעַל הַנָּהָר בָּעִיר פְּרָאג, חַפֵּשׂ אוֹצָר מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר, וְאָז תִּהְיֶה עָשִׁיר וּמְאֻשָּׁר".

הָלַךְ יַעַנְקְל וְעָשָׂה כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הָרַב. חִפֵּשׂ וְחִפֵּשׂ מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר, אַךְ לֹא מָצָא שׁוּם אוֹצָר.

רָאָה אוֹתוֹ הַשּׁוֹמֵר שֶׁעַל הַגֶּשֶׁר, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "תִּסְלַח לִי, מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ?".

"אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹצָר".

"אוֹצָר?? כָּאן?!".

"כֵּן, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אָמַר לִי לְחַפֵּשׂ...".

"חָחָחָחָ... מָה, אַתָּה מַאֲמִין לָזֶה? הִנֵּה, תִּשְׁמַע, אֲנִי חָלַמְתִּי אֶתְמוֹל חֲלוֹם שֶׁיֵּשׁ אוֹצָר מִתַּחַת לַתַּנּוּר בַּבַּיִת שֶׁל יַעַנְקְל בֶּן חֶצְקְל מִמֶּזִ'בּוּז'. אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁאֶסַּע עַד לְמֶזִ'יבּוּז' וַאֲחַפֵּשׂ אֶת הַיַּעַנְקְל הַזֶּה לַחְפֹּר לוֹ מִתַּחַת לַתַּנּוּר? שְׁטוּיוֹת!".

שָׁמַע אֶת זֶה יַעַנְקְל וְחָשַׁב: הַשּׁוֹמֵר הַזֶּה חָלַם עַל אוֹצָר בַּבַּיִת שֶׁלִּי! אָז אוּלַי בִּשְׁבִיל זֶה שָׁלַח אוֹתִי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְכָאן. אֶחֱזֹר הַבַּיְתָה וַאֲחַפֵּשׂ מִתַּחַת לַתַּנּוּר.

חָזַר יַעַנְקְל לְבֵיתוֹ בְּמֶזִ'בּוּז', חִפֵּשׂ מִתַּחַת לַתַּנּוּר, וּבֶאֱמֶת הָיָה שָׁם אוֹצָר, וליַעַנְקְל לֹא הָיָה חָסֵר יוֹתֵר דָּבָר.

אָז יְלָדִים יְקָרִים, נֵדַע כֻּלָּנוּ לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי מִכָּךְ – רַק מַרְוִיחִים!

תַּאֲמִינוּ בַּכּוֹחוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָכֶם לִהְיוֹת צַדִּיקִים גְּדוֹלִים: תְּלַמְּדוּ תּוֹרָה, תִּשְׁמְרוּ עַל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁלָּכֶם, תַּעֲלוּ מַעְלָה מַעְלָה וּמִי יוֹדֵעַ? בִּזְכוּת כָּל אֵלּוּ תִּהְיוּ יוֹם אֶחָד גְּדוֹלֵי הַדּוֹר.

מַאֲמִין בָּכֶם! אֲמִתַּי.