לאן ברח העם הגרגשי? זו התשובה המרתקת

רש"י בתחילת פרשת בראשית, מביא את דברי חז"ל המפורסמים: מדוע התורה פותחת בבריאת העולם? כדי שלא יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם! שדדתם את הארץ מהכנענים! לכן אומרת התורה: ה' ברא את העולם, גם את ארץ ישראל, והוא נטלה  מהם ונתנה לנו.

כנראה שהביטוי הזה, "לסטים אתם", אינו סתם ביטוי, אלא משקף מציאות ריאלית מאד.

ברשימת עמי כנען בתורה ישנם שבעה עמים: הכנעני, החתי, האמורי, החוי, הפרזי, היבוסי והגרגשי. אך בספר יהושע, עם הכניסה לארץ מוזכרים רק ששת הראשונים. את הגרגשי לא כבשו, לא נלחמו איתו, כלום. הוא התאדה. להיכן הלך? חז"ל אומרים: ברח לאפריקי.

התורה ציוותה את יהושע בן נון להתריע לפני העמים הכנענים, שאם הם ירצו לפנות את השטח, לא ירדפו אחריהם. נלחמים בהם רק אם יתעקשו להילחם ולא לוותר. הגרגשי מימש זכות זו וברח לאפריקה.

חז"ל מספרים שבימי אלכסנדר מוקדון באו נציגי הגרגשי ותבעו את חלקם בארץ, ויהודי בשם גביהא בן פסיסא הצליח להשיבם ולבטל את התביעה.

איפה באפריקה היו הגרגשים? בצפון אפריקה היתה ממלכת הפונים. עיר הבירה שלהם נקראה "קרת חדשת" – משמעות המונח הוא "עיר חדשה", כנראה משום הבריחה מארץ כנען. שפתם היתה דומה לעברית, והם הגדירו את עצמם ככנענים. הרומאים נלחמו איתם מלחמות גדולות ונוראות, עד שבשלב מסוים נכנעו הפונים ונטמעו, עד שלא נותר מהם זכר. הארכיאולוגים גילו בין שרידי עריהם עדויות לפולחן מולך אכזרי, מאות כדים ובהם אפר ושרידי גופות של תינוקות וילדים ש"הועברו למולך".

והנה, כמה וכמה נוסעים שנסעו בימי הביניים בין חורבות העיר קרת חדשת, שמו לב לכתובת בעברית על עמודי השער של העיר, ובה נכתב: "אנחנו הכנענים ברחנו מכאן מפני הלסטים יהושע בן נון". ובכן, בעיני הגרגשים, יהושע בן נון היה לסטים. נעדכן אותם כעת כי ה' ברא את הארץ, וברצונו נטלה ונתן לנו.