נס בחאן יונס: הספר "מסילת ישרים" ספג את הרסיס והציל את הלוחם

רב"ט אברהם מושקוביץ מספר בגאווה על הנס שאירע לו. הנער בן ה-20 הוא תלמיד ישיבת ההסדר בחיספין. הוא התגייס כלוחם בדוכיפת שבחטיבת כפיר. יומיים אחרי הפציעה, התבררו לו הנסיבות שהובילו לנס הזה: הוא החזיק בכיסו ספר "מסילת ישרים" שהגן עליו.

חלק ניכר מהרסיסים היו עלולים לפגוע באזור הירך, אבל הספר מנע פציעה חמורה. זו הייתה מהדורת כיס של "שיעורים על מסילת ישרים", של הרב אליעזר קשתיאל. מדובר בפירוש לספר המוסר היהודי של הרמח"ל.

"קיבלתי תמונה מהרב של הגדוד. הוא הראה לי שיש רסיס גדול ועוד כמה רסיסים קטנים שפגעו בספר", משחזר מושקוביץ בראיון לאתר YNET. "אמרו לי שהרסיס שחדר לרגל הוא ממש שטחי. אני מאמין שהספר מנע כניסה עמוקה של הרסיס הגדול שהייתה יכולה לסיים את הסיפור הזה אחרת לגמרי – מבחינת אובדן דם ומבחינת פגיעה בעצב".

"מסילת ישרים" של הרמח"ל עוסק, כידוע, גם בתיקון המידות. "מסילת ישרים הוא ספר המוסר היהודי הנלמד ביותר היום, לדעתי", הוא אומר בראיון. "לא חסרים דברים שנכתבו על הספר הזה. אני לא יודע אם זה סימן משמיים להיות מוסרי יותר, אני אנסה בכל מקרה. אני מאמין שכל ספר לימוד תורה היה עושה את אותה פעולה", אומר הלוחם. "אני חושב שהכול עניין של פרספקטיבה, האם אנחנו חיים חיי אמונה או מחליטים שהכול מקרי".

"בכל פעם שהיה לי זמן, הייתי לומד בספר מהפרק 'חובת האדם בעולמו'. כשאתה קורא את זה, אתה לומד שלא כל העולם הוא האני הפרטי. כשאתה מסתכל על החיים שלך עכשיו כעל הכול, אתה הרבה יותר מפחד. המחשבה שיש לך את העולם הבא מורידה מהפחד הזה".

על השאלה מה גרם לו לקחת דווקא את הספר הזה לשדה הקרב ענה: "לפני הצבא לא למדתי הרבה מסילת ישרים. אני יותר בן אדם של גמרא. באיזשהו שלב בצבא הרגשתי שאני צריך משהו יותר עמוק, יותר לנפש. ראיתי אנשים שקוראים את הספר הזה, עם הפירוש של הרב קשתיאל, במהדורת כיס שממש מיועדת לחיילים. זה מדהים. לדעתי כל חייל דתי, וכל חייל בכלל, יכול ללמוד הרבה ממנו. אתה יכול לקרוא קטע ואז לחשוב עליו שעה.

"כשאתה נמצא ברצועה, קשה לך. אתה שבועות בלי להתקלח, בלי טלפון, בסכנת חיים תמידית, ולפעמים אתה שואל את עצמך למה אתה עושה את זה בכלל. בכל פעם שהיה לי זמן, הייתי לומד בספר מהפרק 'חובת האדם בעולמו'. כשאתה קורא את זה, אתה לומד שלא כל העולם הוא האני הפרטי, ויש משמעות גדולה יותר מחיים רגעיים. הרבה חיילים התחברו לזה. כתוב בספר למשל על היחס בין העולם הזה לעולם הבא – שהעולם הזה הוא הכנה לעולם הבא, במובן מסוים. כשאתה מסתכל על החיים שלך עכשיו כעל הכול, אתה הרבה יותר מפחד. כשאתה מבין שגם אם חס וחלילה יקרה לך משהו, זה לא נגמר פה, ובטח כשעשית את זה למען אנשים אחרים ולמען העם, אתה מבין שעשית את הדבר הנכון. המחשבה שיש לך את העולם הבא מורידה מהפחד הזה, מהחשש. זה נותן המון כוח".