יש חיה כזאת: מי הוא השפן שהתורה מדברת עליו?

אחת הדמויות הכי מוכרות לכל ילד בימינו, היא השפן. בכל ציורי וסיפורי הילדים, ישנו כמובן השפן הקטן והחמוד.

אבל איפה קיימת באמת חיה כזו? ועל איזו חיה התורה מדברת כשהיא אוסרת לאכול את השפן?

אנחנו מכירים את הארנבת, שהיא חיה נחמדה מאד, אבל היא לא שפן, וגם התורה מונה לחוד את השפן ולחוד את הארנבת.

מי הוא השפן שהתורה מדברת עליו?

לפי שיטה אחת הכוונה לשפן סלעים, שהוא לא חמוד כל כך כמו השפן שבסיפורי הילדים, אבל עדיין נקרא שפן. אליו כנראה התכוון שלמה המלך, שכתב: "שפנים עם לא עצום – וישימו בסלע ביתם".

הבעיה היא ששפן הסלעים לכאורה אינו מעלה גרה, אבל התורה דיברה על מין שמעלה גרה. עם זאת, חוקר הטבע עזריה אלון טוען ששפן הסלע כן מעלה גרה.

אמנם לפי החוקר צבי ויינברגר, השפן שעליו מדברת התורה הוא חיה אחרת לגמרי, המכונה כיום "איל המושק". זו חיה גדולה, שיתכן שהיתה מצויה בארץ בעבר. ויינברגר מסתייע בתיאור קדום על חיה שהיתה באזור ונכחדה: בשנת תר״ל (1870) מתאר הנוסע רבי יעקב אבן ספיר, שד״ר מישראל, בעל חיים שראה בשהותו באיי יאווה בדרום מזרח אסיה, שם ביקר רבי יעקב בביתו של סגן המושל. וביומנו כתב: ״אף הוא, סגן המושל, הראה לי בגן ביתו הרבה מיני חיות ועופות שאינם באירופא, וחיה אחת גדולה כחמור והיא מעלה גרה ולא מפריס פרסה, וגם היא צעירת רגלים שידיה קצרות הרבה מרגליה, ואמר לי שעל דעתו היא הארנבת שבתורה, ולא כמורגל כפי המתרגמים שהיא 'די האזע' בלשון אשכנז, כי 'האזע' איננו מעלה גרה״.

הארנבת הזו מתאימה פחות לסיפורי הילדים, אבל יתכן שדווקא עליה התורה דיברה...