מפחדת מהגיהנום, מה לעשות?

אורטל (שם בדוי) שואלת: "אני מפחדת מאוד מהגהינום, פחד שגורם להרגיש שמה שלא יהיה, יהיו כלפינו טענות ועונשים. מה עושים? אני תמיד מזכירה לעצמי שה' אוהב אותנו אבל זה לא נכנס י.... וחוץ מזה, תמיד יש לי הרגשה שחבל להשקיע, כי ממילא בעוד שניה אני מתה. זה תוקע אותי מלהשקיע ולהתקדם בחיים. איך משתחררים מזה? אשמח לתשובה, תודה מראש".

שלום וברכה אורטל,

קודם כל, חשוב להבין שהגיהנום איננו מקום גשמי, והציורים של חז"ל על הגיהנום מתארים אותו בדרך משל, כדי שהדברים יובנו לנו בהשגתנו ובשכלנו.

כשתגיעי לעולם הבא בגיל 120 בע"ה, כל עולם המושגים שלך ישתנה, כי את תחזרי להיות נשמה רוחנית ללא גוף, ואז תוכלי גם להבין חשבונות שמים, ולראות דברים שלא יכולת לראות ולהבין בעולם הזה. בתור נשמה יהיו לך כוחות נפש שאין לך עכשיו, ואז גם תדעי בוודאות שהכל היה כדאי וטוב בעבורך, בשונה מן העולם הזה שבו הדברים לא מובנים ונראים קשים ואכזריים.

תארי לך אשה שנכנסת להריון, ויודעת שהיא תעבור צירי לידה קשים, אך היא גם יודעת שצער זה מוביל לדבר הכי יפה ונפלא בחייה, ולכן היא מוכנה לעבור זאת. כך אנשים רבים מוכנים לעבור סבל וקשיים גדולים במהלך חייהם בכדי להשיג את מטרותיהם. כל העולם בנוי על הקרבה למען מטרות נעלות וחשובות. זהו תהליך הטיהור, הבנייה וההתפתחות שלנו כנשמות וכבני אדם.

ומהי המטרה הכי גדולה ויפה בחיים, אם לא לזכות להתקרב לקב"ה ולהתחבר לזיו שכינתו בגן עדן?

וכדי להשיג את המטרה הנעלה הזו – ה' לעיתים מעביר אותנו ייסורים וקשיים שילמדו אותנו, ויכפרו לנו על מעשינו הרעים.

אך כמו שכל ניתוח שעושה מנתח הוא לתועלת האדם, ועלינו להודות למנתח שמרפא אותנו, כך הייסורים נועדו לתקן את הנשמות, לטהר אותן ולקדם אותן לאושר גבוה ונצחי.

האם אדם נכה היה מוכן להישאר כל חייו נכה, אם הייתה ביכולתו האפשרות לערוך ניתוח כואב שיארך רק חודש ימים, ולאחריו יוכל להמשיך ללכת כל ימי חייו? ודאי שהיה עובר את הניתוח, כי התוצאה היא חיים שלמים. ולא זאת בלבד, אלא שהמנותח היה אף מודה לרופא ה"מכאיב", כי הוא יודע שהניתוח היה לתועלת הגדולה ביותר לשם תיקונו. כך גם בעולם הבא, נגלה שכל מה שאנו עוברים הוא למטרת התיקון שלנו, ונדע בדיוק מה אנחנו מתקנים ועבור מה, ונודה לקב"ה גם על הייסורים, כי ה' הוא המנתח שמתקן אותנו לחיי העולם הבא.

בכל מצב עלינו לבטוח בקב"ה שעושה הכל ברחמים ולטובה, ולקבל הכל באהבה. עלינו לשים את עצמנו בידיים של בורא עולם כמו תינוק בידי אמו. וגם אם אמא לוקחת את התינוק לרופא לקבל זריקה, התינוק לא חדל לאהוב את אמו, כי בתוכו הוא יודע שהכל היא עושה למענו ולטובתו, מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. גם אנחנו בבחינת בנים ובנות של הקב"ה, ועלינו לבטוח בו יתברך. ומתוך הביטחון נתגבר על כל הקשיים והפחדים.

בנוסף לכך, ה' הרחמן מאפשר לנו לתקן את חטאינו בעולם הזה ולא לקבל גיהנום בעולם הבא - זאת באמצעות תשובה, תפילה וצדקה. עבור מטרה זו קיבלנו גם את יום הכיפורים שמכפר בכל שנה. והרבה ייסורים קטנים וגדולים שאנו עוברים בחיינו נועדו כדי לכפר לנו על עוונות, שלא נענש עליהם בעולם הבא. כך שהכל נעשה לטובתנו, כדי שנגיע לעולם הבא שלמים ומתוקנים ככל האפשר, ללא צורך בזיכוכים נוספים.

כל החיים הללו הם תהליך של למידה והתקדמות, ובכל יום אנו מוסיפים לקיים מצוות ולהתקדם. קראי בבקשה במאמרים הבאים:

אם אבא אוהב - אז למה כואב?
https://www.hidabroot.org/he/article/99775
אבא קטן ואבא גדול - כיצד להביט על אלוקים?
https://www.hidabroot.org/he/article/95502
תשובה לשאלת איוב:
https://www.hidabroot.org/he/article/88622

לגבי הפחד התמידי שלך ממוות, שמונע ממך להתקדם בחיים, אני חושש שדברים אלו נשמעים כבעיה מסוימת שלא טופלה עדיין, וחשוב להיוועץ בפסיכולוג כדי לאבחן את חומרת המצב ולטפל בו.

בכל מקרה אל תתייאשי, ובטחי בה' שהוא תמיד רוצה בטובתך בכל מצב, ומכוון אותך בחיים באופן שיטיב לך ביותר. כדאי לך להתמיד בתפילה, ולהרגיש את אהבת ה'.

צפי בבקשה בווידאו הבא, וראי בצד עוד סרטונים מחזקים:

https://www.hidabroot.org/he/video/61711