דניאל בלס במונולוג מרתק: כך הגעתי לעולם התשובה

אספר לכם מה הניע אותי לחקור את משמעות החיים: מגיל צעיר מאוד לא מצאתי דבר בעולם החומרי שיוכל להרוות את צמאוני. לבסוף, בעקבות מחקר ממושך שערכתי על מדע ודת, בחרתי לחזור בתשובה ולהתחזק. אך מה שהניע אותי להתחיל לחפש, היה חוסר התוחלת שבחיים.

חשבתי לעצמי – אם כל העושר וההשכלה דינם להיעלם באחת עם מות הגוף, מדוע להתאמץ להשיגם? אין ספק שהטכנולוגיה מיטיבה עם חיינו החומריים ומשדרגת מאוד את הנוחיות שלנו, אך מה בעצם משרתת הנוחיות הזו? מהי המטרה בחיים ארוכים ונוחים, אם החיים עצמם חסרי משמעות? תאר לך עולם שאין בו יותר קשיים חומריים ולא מחלות, רובוטים משוכללים משרתים אותנו בכל צעד ושעל, וכל הידע המדעי כבר נתגלה. ובכן, מה נעשה אז, נשב רגל על רגל ונתקתק הודעות בפייסבוק? האם עבור כך נחפוץ לחיות מאה ועשרים שנה?

ההורים שלי נבהלו מאוד כאשר בגיל עשר, שאלתי לפתע את אבי שיחיה: "אבא, אם ידעת שכולנו בסוף מתים, אז למה הבאת אותי לעולם? זה לא משנה מה נעשה או מה נלמד אם הכל בסוף ייעלם... אז בשביל מה אנחנו חיים?"

בתור ילד למדתי בבית ספר חילוני ברמת-גן, ואני זוכר שכל האנשים המבוגרים נראו מאוד מוזרים בעיני: הם יודעים את עובדות החיים, ובכל זאת ממשיכים לרדוף אחרי הצלחות חומריות, כאילו הן העיקר. התחלתי את מסע החקירות שלי בגיל 12, והגעתי לכלל החלטה להיכנס לישיבה בגיל 18.

בגיל מסוים נתחוור לי לפתע, שאם נחקור את הטבע האנושי, נוכל ללמוד מתוכו על משמעות החיים. כי הגיוני הדבר שנוכל ללמוד על כוונת היוצר – מתוך חקירת היצירה שלו. ולכן, בכדי למצוא את משמעות החיים, התחלתי לחקור בראש ובראשונה את עצמנו, את בני האדם.

הדברים שאנו מעריכים בלבנו, יכולים לגלות לנו הרבה מאוד על המטרות האמיתיות שלנו בחיים. שימו לבכם לעובדה שגם אנשים שטוענים שהחיים נועדו רק כדי ליהנות - לא באמת מאמינים בדבריהם, שהרי יסכימו ללא ספק שבעת סכנה עליהם להציל זקנה שטובעת בנהר לפני כלב טובע, למרות שהכלב נהנה יותר מחייו החומריים בעולם הזה. הזקנה אולי עוברת יותר צער וקשיים בחיים, אך החשיבות שלה לא נמדדת לפי רמת ההנאות שיש לה בחיים. אנו מעריכים את האדם על פי מושגים רוחניים, ולא על סמך רמת ההנאה של חייו.

אם נחפש, נוכל לגלות שבלבנו פנימה אנו מעריכים מאוד אנשים שהקריבו את הנאותיהם וסבלו עבור מטרות נעלות, ומצד שני, נחוש בלבנו בוז מיידי לאנשים עצלנים שהכל מוגש להם על מגש של כסף. לבנו מגלה לנו את האמת על החיים, שהאדם נברא עבור הישגים רוחניים, שעבורם ראוי אף להקריב את הנאות העולם הזה, ולכן אנו מעריכים מטבענו את רעיון הגיבורים. אנו נזלזל באדם תאוותן שחי רק עבור הנאות, ולעומתו נכבד באופן טבעי את דמותו של אדם זקן חכם וצדיק שהקדיש את חייו עבור הישגים רוחניים.

כמו כן, אם רק נחקור את הנאותינו בחיים, נוכל למצוא בכל אחד מאיתנו הוכחה גדולה מאוד לכך שהאדם לא נברא עבור העולם הזה. לשם כך עלינו בסך הכל לערוך השוואה בינינו לבין בעלי החיים:

אם נביט בכלב או בחתול למשל, נמצא שהם נהנים ומאושרים מחייהם יותר מאיתנו, כי הם יצורים חומריים, ולכן מקבלים את סיפוקם המלא בעולם החומר. כלב יזיל ריר ויקשקש בזנבו בהתלהבות עבור אותה ארוחה בדיוק, שמוגשת לו בוקר בוקר במשך עשר שנים, כאילו הגיעה מן המסעדה המובחרת ביותר. מתי בפעם האחרונה נהניתם מסעודה טובה כפי שכלב נהנה ממנה? וכמה זמן נמשך הסיפוק החומרי שלנו?

גם אם אדם יקבל את המחשב המשוכלל ביותר, הוא יתרגל אליו. גם אם יקבל את המכונית היפה ביותר, הוא יתרגל אליה. גם אם יהיה האדם המפורסם ביותר, הוא יתרגל לכך. הוא יתרגל לכל הישג חומרי שירדוף אחריו בחייו, וכל הישג שכזה יאבד את משמעותו בעיניו תוך פחות משנה אחת. כי בשונה מכלב או חתול שכל סיפוקם נמצא בהנאות העולם הזה, הצמא שלנו הוא למשהו אחר, גבוה יותר.

מחקרים הראו שאנשים עשירים ומפורסמים אינם חשים סיפוק מחייהם יותר מן האדם הממוצע – ואף להיפך, כפי שאמרו חז"ל: "מרבה נכסים - מרבה דאגה", "יש לו מנה - רוצה מאתיים, יש לו מאתיים - רוצה ארבע מאות. אין אדם מת וחצי תאוותו בידו". הרעב האמיתי הוא לרוחניות ולא לחומר, ולכן ההצלחות החומריות לעולם לא יספקו אותנו.

זו התובנה שבעקבותיה התחלתי לחקור ולחפש את משמעות החיים. הבנתי שהחומר איננו העיקר בחיים, ויש משהו בתוכנו שדורש יותר מתענוגות חומריים, ואני מבחין בכך שככל שאני מתבגר, תובנה זו רק מעמיקה יותר ויותר.

במהלך חקירותי נתקלתי במשפט חכם שאמר: "כפי שהאדם הצמא מעיד על קיומם של מים, כך האדם השואף למשמעות מעיד על קיומה של משמעות". הרבה חכמה טמונה במשפט קצר זה. אם נביט בטבע סביבנו, נמצא שהבורא יצר רעב וצמא רק לדברים קיימים ואמיתיים. הצמא נועד לחבר אותנו למה שאנו צריכים להשיג. ולכן הרצון במשמעות רוחנית מעיד על הנשמה האמיתית שבקרבנו השואפת למקור יוצרה. משמעות החיים האמיתית היא ההתחברות לבורא עולם. תובנה זו דורשת מאיתנו לחפש ולמצוא את רצון הבורא מאיתנו.

כתבתי לשם כך את החוברת "שיחה גורלית", שמרחיבה בנושא זה, של חיפוש משמעות החיים והדת, שאלת הבחירה החופשית, ומהי בעצם המטרה שלמענה ה' הוריד אותנו לעולם הזה. חוברת זו מסכמת את עיקר חקירותי. לקריאת החוברת, חפשו בגוגל את המילים: "שיחה גורלית". בהצלחה!