החטופה שחזרה בראיון מטלטל: "הרגשנו שיוציאו אותנו להורג אחרי הצילומים"

עדה שגיא, ששוחררה אחרי 53 ימים משבי חמאס, מספרת בראיון על הימים הלא פשוטים שהיא עוברת. היא הגיעה לשבי אחרי 3 שעות שבהן התחבאה בממ"ד, אבל לא יכלה להתאפק, יצאה לשירותים, ושם חיכו לה שבעה מחבלים שחטפו אותה לעזה.

שגיא הוסתרה במהלך תקופת השבי בביתו של מחבל מארגון הג'יהאד האיסלאמי. היא שהתה שם עם מירב טל, שהתארחה בשבת בבית של בן זוגה, יאיר יעקב.

"החופש נלקח ממני והגורל שלי היה בידיים של אחרים", היא מספרת לאתר מאקו על הרגעים בשבי. "יש המון פחד. כל רגע לא יודעים מה יקרה, וכל הזמן הייתה תחושה שהם כל הזמן בהאזנה. תהינו מה יהיה הרגע הבא שיקרה משהו. כל דפיקה בדלת וכל כניסה של מישהו למקום שאני נמצאת בו מעוררות המון חששות ופחד: יעבירו אותי למנהרות או לא? כל הזמן סימני שאלה. אני הוחזקתי בדירה, ובכל פעם בעל הדירה היה צריך להרגיע אותנו: 'אל תדאגו, אתן איתי, אני שומר עליכן' – רק שלא ידעתי אם זה נכון ומה יהיה הרגע הבא".

במהלך השבי לקחו לשגיא את התכשיטים והמשקפיים כדי שלא תוכל לראות. מאוחר יותר אפשרו לה לשמוע רדיו ומתוך כך הבינה איזה אסון קרה בישראל: "הבנו שעובדים על עסקה, זה נתן לנו קצת תקווה, נאחזנו בה. אבל כל יום שעבר היה קשה וכבד. בקושי ישנתי, ידענו על כל החטופים ולא ידענו מי בחיים, ואיך הם יחזרו. זה היה טירוף".

היא מספרת כי בחדר הילדים בו שהו היו גם שני שרפרפים משובצים, ולפי המשבצות היא יכלה לספור כמה ימים עברו. "בכל יום המחבל היה אומר לנו 'בוכּרה' – כלומר מחר אתן משתחררות – והבוכרה הזה לא היה מגיע. זה היה מאוד מייאש", מוסיפה שגיא. "בשלושת השבועות האחרונים בשבי ירדה כמות האוכל. לא ראינו פירות, לא ירקות, גם לא עוף, אלא רק מנות של אורז ופסטה שהם היו עושים. זה טירוף כי אתה מרגיש רעב. אני לא יכולה להגיד שהייתי כל הזמן רעבה, אבל כשהאוכל לא הגיע בשתיים בצהריים, אחרי יום שלם שלא אכלתי, כבר הרגשתי היטב את הרעב. בהתחלה דאגו לנו לבקבוקי מים מינרליים וכשהם נגמרו הם עברו למכלים גדולים של כמה ליטרים שמילאו במים מתוקים לשתייה. אבל אז המשאבות של התפלת המים לא עבדו יותר והמים היו נוראים, זה היה סיוט מתמשך. היו תנאים סניטריים ברמה בלתי סבירה".

אחד האירועים הקשים שחוותה הייתה כאשר שוביה דרשו שתצטלם לסרטון תעמולה. "יום אחד פתאום הגיע צוות עשרה אנשים לצלם אותנו, ואמרו לנו 'תגידי לביבי שאנחנו דורשים ככה וככה והוא לא רוצה', ממש משחק פסיכולוגי שעשו לנו על המחיר. זה היה פחד אימים. זה קרה כמה ימים לפני השחרור שלנו – הרגשנו שם שיוציאו אותנו להורג אחרי הצילומים".

שגיא שוחררה בפעימה החמישית של עסקת החטופים. על תחושותיה היום היא מספרת: "אני מרגישה שאיבדתי את האופטימיות, פעם הייתי אופטימית, היום כבר לא. איבדנו את האמון. כשהשתחררתי הייתי משוכנעת שבעוד חודש יתחיל שוב משא ומתן לשחרור החטופים. הייתי בטוחה שילכו על עוד עסקאות – וזה לא קרה. זה מייאש, קשה להסתכל לחברים שלי בעיניים, כשהבעל או הבן שלהם עדיין חטוף. זה עצוב".