סוגיות בתנ"ך
איך קובעים שיש צרעת, וגם – מתי הולכים לכהנת?
מה תעשה, אם כן, אישה שיש לה נגע? אומר הגאון רבי חיים קניבסקי שהיא יכולה ללכת לכהנת. לא כתוב בתורה בשום מקום שרק כהן זכר יכול לקבוע, גם כהנת יכולה לקבוע אם מדובר בנגע או לא
- יהוסף יעבץ
- פורסם כ"ח אדר ב' התשפ"ד
(איור: shutterstock)
למצורע יש הרבה הלכות ודינים, כידוע. הוא צריך להיות מוסגר, הוא מטמא במגע, ועוד הלכות רבות. כיצד נקבע אם הוא מצורע? לא הרופא קובע זאת, ואפילו לא הרב או השופט, אלא אך ורק הכהן. וכך אומרת התורה: כאשר מתעורר חשש לבית מנוגע, מוציאים ממנו קודם את הכלים, "ופינו את הבית". משום שהטומאה חלה רק כאשר הכהן אומר "טמא". אף על פי שהנגע קיים ועומד, אין טומאה, הצרעת נקבעת על פי מוצא פי הכהן.
ישנו קטע שנראה לא מובן בתלמוד ירושלמי, ומביא אותו הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל בספרו על הרמב"ם, בהלכות טומאת צרעת: "יכול תהיה אישה מראה מראות נגעים? תלמוד לומר והובא אל הכהן". מה רוצה הירושלמי? כן, דין הצרעת הוא בין באיש ובין באישה, כפי שלמדנו בתורה במפורש – מרים הנביאה נצטרעה, וכל עם ישראל חיכה לה שבעת ימים.
הירושלמי כנראה מדבר על שיטה מעניינת שנהגה בעבר. כאשר אישה היתה צריכה ללכת לרופא, ורצתה לשמור על צניעותה, היא היתה מסבירה את הבעיה על דמות מאבן שהיתה בחדר הרופא, מצביעה עליה, ואומרת לדוגמא "כאן כואב לי". על זה אומר הירושלמי, טומאת הצרעת היא לא רפואית, היא דין התורה, ונקבע רק על ידי ראיית הנגע על ידי הכהן.
מה תעשה, אם כן, אישה שיש לה נגע? אומר הגאון רבי חיים קניבסקי שהיא יכולה ללכת לכהנת. לא כתוב בתורה בשום מקום שרק כהן זכר יכול לקבוע, גם כהנת יכולה לקבוע אם מדובר בנגע או לא. נכון הדבר שצריכים ללמוד הרבה הלכות בשביל לקבוע זאת, אבל אשה כהנת יכולה ללמוד את ההלכות האלו. כמו כן, היא יכולה להעביר את השאלה לחכם שיגיד לה, וגם זה מפורש בירושלמי: כהן עם הארץ שואל לחכם, ועל פי מה שיאמר לו קובע "טמא" או "טהור". העיקר הוא שהכהן או הכהנת יראו את הנגע, והם אלו שיחרצו את הדין, אך מותר להם להיעזר בחכמים אחרים כדי לדעת את הכללים.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>