עידית ליכטנפלד עם טעויות משעשעות של בעלי תשובה. והפעם: מוזיקה ווקאלית

אז ככה, קבלו: היתה לי הופעה, וביקשתי מבעלות תשובה שיפנו אלי בסיום הערב עם טעויות שעשו.

מישהי מתוקה עם מטפחת בגובה מגדל אייפל מספרת שבתפילת שמונה עשרה, בכל פעם היתה אומרת "עשית, עשית, עשית...". היא חשבה שזה כמו לסמן "וי", שהיא התקדמה בתפילה.

ככה היא הבינה את "עשרת ימי תשובה" – ראשי תבות: עשי"ת...

ואם כבר מדברים על תפילה, בערב אחר שבו ביקשתי מהקהל סיפורים הזויים, מישהי – הפעם עם פאה מסודרת, שנראית כאילו נולדה ברבי עקיבא פינת הרב קוק – מספרת לי שבתפילת הלל היתה מדלגת... כי כתוב "מדלגין". נחרתי מצחוק. ואם אתן חושבות שזה קורה רק בתחילת התשובה – אז ממש לא. קבלו סיפור משלי.

לפני עשר שנים היתה לי הופעה בבין המצרים. יש לי קטע פנטומימה משגע, שנקרא "חיי אישה", ואני שמה בו תמיד פלייבק של "פיה פתחה". לא מצאתי את הדיסקים הווקאליים שלי, וטסתי לקנות.

לפני הקטע אמרתי לקהל הנשים שאני שמה ווקאלי.

בסוף הקטע מישהי שואלת אותי מהקהל: "מאיפה המוסיקה הווקאלית?". עניתי לה: "חיים טיש, הזמר".

הנשים בקהל נקרעו מצחוק, חשבו שזה חלק מהסטנדאפ... ואני עמדתי כמו גולם באמצע הבמה... וקיבלתי הסברים: זה "לחיים טיש...".

כשחזרתי הביתה וסיפרתי לבן הבכור שלי, הוא התגלגל מצחוק. "מה, אמא, באמת חשבת שחיים טיש זה זמר? אין, אין, אתם בעלי התשובה... כך אמר לי בני, דור שני.

תמיד הוא מסביר לי הקשרים ונייעס.

כשהוא היה קטן, היה בוחן אותי אם יש חסידות בשם מסוים, או שהוא ממציא אותה. לדוגמא, קויידינוף נשמעה לי כמו המצאה... ככה אני מאסטר בחסידויות היום.

ואם כבר אני כותבת על הבנים שלי, אז הקטנצ'יק, כשהיה בן 4, ביקש לפני השינה שאשיר לו את השיר על הכושים.

"איזה שיר, חמודי?!".

ואז החוסיד הקטן הזה מסביר לי: "הדבורים הקושים העויברים עליך...".

צחקתי וחשבתי לעצמי – זה אותו דבר, ילד קטן ובעל תשובה. לומדים הכל מהתחלה, וזה מתוק כל כך. לפעמים אני מדמיינת כמה שמחה זה עושה בשמיים.

פעם היה בעל תשובה שרצו לכבד אותו בסוף הסעודה, ולא יכלו לתת לו לזמן, כי בכל זאת, צריך לדעת איך מזמנים. אז אמרו לו: "מים אחרונים חובה", והוא לקח את הכלי ושתה ממנו. וכל השולחן שתו אחריו, כדי לא לבייש אותו. ועל זה נאמר "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו...".

אז אף על פי שכולנו חכמים, כולנו נבונים... שנזכה תמיד להיות בבחינת "הבן יקיר לי" אצל השם יתברך.

הכותבת היא אמא לשישה, שחקנית, מחזאית ומעבירה סדנאות משחק ואלתור.

אשמח לקבל מכן סיפורים נוספים על טעויות של בעלי תשובה, למייל: debi@htv.co.il