ברית מילה ביום השמיני – מדוע? הסיבה ש(אולי) לא ידעתם

אנחנו יודעים שזמנה של המילה הוא היום השמיני ללידה. ידוע גם שמבחינה רפואית זה היום המתאים ביותר, מצד תכונות קרישת הדם הקריטיות מאד להחלמה מן המילה. אך מה הרעיון במספר זה של שמונה? העולם נברא לפי הרעיון של התורה, כמובן, ולא להיפך. מדוע אומרת התורה למול בגיל שמונה ימים?

התאריך של שמונה ימים הוא חשוב כל כך, עד שהוא דוחה שבת. המילה היא מצוות עשה. שבת היא מצוות עשה ולא תעשה חמורה, שיש בה כרת וסקילה. בדרך כלל, מצוות עשה אינה דוחה שבת. אבל כאן למדו חכמים מהמילה "ביום" – ואפילו בשבת. התאריך של שמונה ימים חשוב יותר משמירת שבת!

מעניין שלפי הרב לייב מינצברג, אברהם אבינו עדיין לא נצטווה על כך. הקב"ה ציווה אותו למול ביום השמיני, במובן של לא לפני השמיני. קודם לכן התינוק עדיין אינו בן שבוע ואין עליו ממש צורת אדם. רק כשמתחיל היום השמיני, עברו בוודאות שבעה ימים מלאים מרגע הלידה (אגב, גם בהמה אינה יכולה להיות קרבן עד שמולאים לה שמונה ימים, "שמונה ימים יהיה תחת אמו"). אבל יכול היה אברהם למול גם מאוחר יותר, אלא שהזדרז במצווה. ובאמת זרע אברהם, בני ישמעאל ובני קטורה, אינם מלים בגיל שמונה ימים אלא בגיל שלש עשרה, כמו ישמעאל עצמו.

אבל אחרי מתן תורה, נקבע שהמילה היא דווקא ביום השמיני, והיא אף דוחה שבת, שכן דחיית האפשרות להיכנס ליהדות כמוה כהתרסה נגד בריתו של אברהם אבינו. אמנם, במקרה של "יוצא דופן", שזה הכינוי של חז"ל למי שנולד בניתוח קיסרי, המילה אינה דוחה שבת. מדוע? מבאר הרב מינצברג, שתאריך לידתו של האדם הוא שמיימי, הקב"ה מחליט מתי יגיח הוולד לעולם, לפני "התאריך" או אחרי "התאריך", ובזה הוא קובע גם את יום כניסתו המלאה לבריתו של אברהם אבינו ע"ה. אבל במקרה שהאדם החליט על דעת עצמו להוציא את התינוק מבטן אמו, בכוונות טובות כמובן – עדיין אין התאריך הזה קדוש, ואינו קובע חובת מילה ביום השמיני עד כדי שתדחה שבת.

אמנם כותב רבנו חיים הלוי שוודאי יש מצוה למול בשמיני גם את היוצא דופן, אלא שאין השבת נדחית.