הסרט שחשף את זהותו: מי אתה, מר שושני?

אי שם, בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת, הופיעה בישראל הצעירה דמות מעניינת: רב, פילוסוף, מקובל, סגפן, פרוש, גאון ותלמיד חכם, שכינה את עצמו "מר שושני".

תלמידי חכמים מפורסמים למדו תורה מפיו, בין השאר: הרב יהודה אשכנזי, המכונה הרב מניטו, והרב ישראל בונדהיים, מרבני ישיבת קול תורה. אך גם פילוסופים ומלומדים שיחרו לפתחו: הפילוסוף עמנואל לוינס, פרופסור שלום רוזנברג, אלי ויזל, אנדרה נהר ועוד רבים.

מר שושני היה כמעין המתגבר. בזיכרונו הפנומנלי נשא את כל מקורות היהדות, ועוד מקורות רבים. כל מילה שלו צפנה בחובה אוצרות של אמונה וידע. חכמים האזינו לו בשקיקה, אך מי הוא? ומאין בא? זאת לא הסכים לגלות. השם שושני היה שם סמלי, שאימץ בהיותו במרוקו. הוא החזיק תעודה שקיבל שם, הנושאת את השם "מרדכי בן שושן", כנראה כרמז למרדכי היהודי.

ספרים ומאמרים נכתבו עליו, גם סרטים הופקו. העיתונאי הצרפתי סלומון מלכה כתב עליו ספר בשם: "חידת המורה של המאה העשרים".

מר שושני נדד בין ארצות וערים בעולם, במזרח ובמערב, באירופה ובארצות ערב, ואף בדרום אמריקה, בכל מקום העמיד תלמידים הרבה. עמד בקשרים עם גדולי עולם, ביניהם עם הרבי מליובאויטש.

בשנה שעברה הופק סרט בשם "חידת שושני", ובו מובאות העדויות המכריעות, כי מר שושני נולד בשם הלל פרלמן בשכונת מאה שערים שבירושלים, למד בצעירותו בישיבת "מאה שערים", ובהמשך בישיבת "אוצר החיים", אצל רבי אברהם יצחק הכהן קוק בעיר יפו. משם היגר לארה"ב, כשהוא נושא איתו מכתב ברכה מהראי"ה קוק אל הרב מאיר בר אילן, ובו נכתב עליו: "ידידי החביב החתן הרב החריף ובקי שלם ורב תבונות". למרות זאת לא זכה מר שושני להתחתן.

בשנת תש"ב נלכד מר שושני בין מלתעות הנאצים בפריז. חוקרי הגסטפו, שהבחינו בייחודיותו, הזמינו את המופתי של פריז שיסביר להם מי הוא ולאיזו דת הוא משתייך. בתום שיחה של חמש שעות הכריז המופתי שהוא איש קדוש ושעליהם לשחררו, ואכן כך נעשה. לאחר המלחמה היה מוסר בביתו לתלמידיו שיעור בספר "נפש החיים" לרבי חיים מוולז'ין, שיעור שנמשך לאורך כל הלילה.

מר שושני נפטר מהתקף לב בכ"ו בטבת תשכ"ח, 26 בינואר 1968, בדוראסנו שבאורוגוואי, במהלך סמינר לחניכי בני עקיבא ולמורים דתיים. בשעת מותו היה על ידו תלמידו שלום רוזנברג. בכיסו נמצא פתק ובו מספר טלפון בשווייץ של אדם שהכירו. כאשר התקשרו למספר הטלפון, התברר כי אותו אדם נפטר ב-24 שעות קודם לכן. כך נותרה אישיותו עלומה גם אחרי מותו.

מר שושני נקבר במונטווידאו שבאורוגוואי. על מצבתו נכתבו, על ידי הסופר אלי ויזל, בין היתר, השורות הבאות: "הרב והחכם שושני ז"ל / לידתו וחייו סתומים בחידה / נפטר ביום שבת קודש כ"ו טבת תשכ"ח".