הוא לעולם לא יסלח על הזלזול

לדיון משפחתי

"אוי, מה קרה לכביסה שלנו?!", שאלה אילנית, מופתעת. הכביסה הנקייה שנתלתה לפני מספר שעות לייבוש במרפסת, נראתה גרוע יותר מאשר לפני הכנסתה למכונה. היא הייתה מלאה באבק, חול ומלט. שמעון יצא למרפסת לראות מה קרה. "אלו שוב השכנים", נאנח, "זה מהבנייה שלהם".

"אבל בכוונה תליתי את הכביסה אחרי ארבע, כשהפועלים מסיימים לעבוד. למה השכנים לא הודיעו לנו שהם נשארים היום לעבוד אחרי ארבע? הרי ביקשנו מהם שיודיעו לנו על כל שינוי או דבר חריג, כדי שנוכל להתארגן בהתאם!", אמרה אילנית בתסכול. "אז מה אם ביקשנו?", ענה שמעון בהתמרמרות, "מי אנחנו בכלל?". "אני מקווה שלא יישארו כתמים לאחר הכביסה", אמרה אילנית לשמעון.

הם סובלים כבר שלושה חודשים מרעש ולכלוך של עבודת הבנייה, אבל יותר מכל הכעיס אותם חוסר ההתחשבות המינימלי של שכניהם. הם אפילו לא טרחו להודיע להם על תחילת הבנייה, הרעש והלכלוך התחילו עבורם במפתיע. כתוצאה מהבנייה נגרמו נזקים בביתו של שמעון. סדקים ברורים הופיעו באחד מקירות ביתו, ובמקום אחר נוצרה רטיבות בתקרה. שמעון ביקש ממשה שכנו כמה וכמה פעמים שישלח את פועליו לתקן את הנזקים, אך הוא התעלם. רק לאחר שתבע אותו לדין תורה פעם אחר פעם, הוא הואיל בטובו לדאוג לתיקונים. שמעון בזבז זמן וכוחות רבים בתביעות הללו לדין תורה. הוא לא הצליח לרדת לסוף דעתו של שכנו. מה משה מרוויח מזה? הלא בין כה וכה הוא נאלץ לבסוף לתקן את הנזקים. מדוע הוא מעדיף לעבור קודם לכן את התהליך הלא נעים של דין תורה, לבזבז לעצמו כוח וזמן, ולהשאיר את שכניו, גם לאחר התיקונים, עם הרגשה גרועה ועוגמת נפש מרובה? שמעון הרגיש שלעולם לא יוכל לסלוח למשה על הזלזול ועוגמת הנפש.

כיצד צריך שמעון להגיב לעוול אשר גרם לו משה? האם שמעון חייב למחול למשה על העוול שגרם לו? ואם כן, כיצד יעשה זאת מבחינה מעשית? האם מותר לשמעון להשאיר קפידה ותרעומת בלבו על משה? האם עדיף לשמעון לא להגיב על פגיעתו של משה?

תשובה

האם שמעון חייב למחול לעוול אשר גרם לו משה? בתורה נאמר: "ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו... התפלל אל ה'... ויתפלל משה בעד העם". רש"י מבאר על פי מדרש רבה כי "מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה – שלא יהא אכזרי מלמחול". מכאן לומדים שאם משה ביקש סליחה משמעון, ראוי שלא יהיה אכזרי מלמחול. במקרה שמשה לא ביקש סליחה משמעון, אין שמעון חייב למחול לו, אך ראוי שיעשה כן, כדי שהפוגע לא ייענש משמים.

רבי אליהו לאפיאן זצ"ל סיפר כי פעם בא אליו אדם אחד, וביקש ממנו מחילה מפני שפגע בכבודו. אמר לו הרב: "דע לך שיכול אני לומר שאני מוחל לך, אך מאחר שהדבר אשר בו חטאת נגדי הוא חמור באמת, לפיכך יודע אני כי המחילה שאמחל לך לא תהיה בלב שלם, ועל כן עצתי שתבוא לבקש מחילה בעוד כשבועיים, ובמשך הזמן הזה אשתדל ללמוד מוסר רב על העניין, ואז אקווה שבעוד שבועיים אמחל לך במחילה גמורה ובלב שלם". מכאן שהמחילה היא לא דבר קל.

יש לציין דבר חשוב בעניין המחילה, והוא שאם אדם יאמר כי הוא מוחל, אך לא יעשה כן בלב שלם, הרי כל קפידה שתהיה לו אחר כך תחשב לו כעוון. לכן פחד רבי אליהו לאפיאן זצ"ל לומר שהוא מוחל, עד שיהיה בלב שלם, כדי שלא ייכשל אחר כך.

כיצד יצליח שמעון למחול למשה? ראוי כי שמעון ידון את משה לכף זכות. לאחר תהליך זה, יקל על שמעון לראות את העוול שנעשה לו ביתר קלות, ולא בכל חומרתו כפי שהיה נראה לו קודם לכן.

האם מותר לו להשאיר "תרעומת" בלבו על משה? תרעומת וקפידה הן טענות שיש לאדם על רעהו. ישנם מקרים שבהם חז"ל הגדירו שהן מוצדקות, ואז מותר לאדם להשאיר אותן בלבו על אף שיישאר כעס מסוים כלפי הפוגע. בדרך כלל הנפגע צריך ליחס את הפגיעה בו כעונש שקיבל מהקב"ה, ולא לכעוס על האדם שפגע בו – אשר היווה שליח של ה' לבצע את הפגיעה. אך כאשר התרעומת שיש לו על הפוגע מוצדקת, הרי פירושו שיש לו תביעה מוצדקת על הפוגע, וממילא יכול להשאיר כעס בלבו על הפוגע.

האם עדיף לשמעון לא להגיב על פגיעתו של משה? התורה מצווה עלינו "להציל עשוק מיד עושקו". ה"פלא יועץ" מחדש כי גם העשוק צריך לדעת כי יש עניין שהוא יציל את עצמו ולא לתת יד לניצולו על ידי השני. עוד ציוותה התורה להוכיח את הפוגע, ולא להשאיר את הטינה המצטברת בלב.

תרגיל שבועי למשפחה

שני ילדים יתווכחו על נושא מסוים, ואחר שתי דקות, יתחלפו בתפקידים, וכל אחד יצטרך לטעון את טענות אחיו.

מתוך הספר "חובת האדם בעולמו - סוגיות במוסר ובמידות לכל המשפחה". לרכישת ספרי הסדרה היכנסו להידברות שופס או חייגו 073-222-1250