אנחנו נצעק – והשם ידלג לנו בקפיצה גדולה מעל הגלות הזו

פֶּסַח, לשון פָּסַח – דילג. מה זה לדלג? לדלג זה להתקדם בקפיצות. כותב הבני יששכר נפלא, כי המילה ניסן בריבוע זה ארבע מאות. מה זה ניסן בריבוע? ניסן בריבוע זה לחבר את האותיות של המילה ניסן כך: נ. ני. ניס. ניסן.

לפי הקבלה, כאשר מחשבים מילה בת ארבע אותיות בריבוע, הכוונה בצורה הזו, לתוצאה יש משמעות. ואכן, ניסן בריבוע, הכוונה נ ועוד ני ועוד ניס ועוד ניסן – שווה בגימטרייה ארבע מאות. ומה זה אומר?

עם ישראל היו אמורים להיות משועבדים ארבע מאות שנה במצרים, ובפועל מה היה? הם היו משועבדים רק מאתיים ועשר שנים. למה? היה פה דילוג! הייתה פה קפיצה בזמן על מאה ותשעים שנה של שעבוד! כן, אחותי, לניסן יש כוח אדיר לדלג, לעבור מעל ולהשמיט גם מאה ותשעים שנה של שעבוד שנגזר.

וכעת, שאלה – מה היה מיוחד דווקא בניסן ההוא של שנת המאתיים ועשר? ותעל שוועתם. מאתיים ועשר שנים לקח להם עד שהם פתחו את הפה וצעקו לקדוש ברוך הוא! תארי לך, גברים חזקים רואים את הילדים שלהם טובעים, והם שותקים... עובדים בפרך ושותקים... סובלים הכל בדומיה.

הם לא ידעו שהם יכולים לצעוק להשם!

ברגע שהם פתחו את הפה וצעקו להשם, הצעקה שלהם שברה את הקליפה של פרעה, והם נגאלו.

פסח בגימטרייה מאה שבעים, אומר הבני יששכר – וזה פעמיים "פה". ולמה פעמיים? כי אז הם פתחו את הפה ונגאלו, ומאז, בכל שנה בניסן חוזרת אותה הנהגה ניסית ונפלאה של דילוג.

רק תפתחו את הפה! תזכרו שלפתוח את הפה – פה סח – זו תחילת הגאולה.

ועכשיו שאלה: אם פסח זה פה סח, למה לא כותבים פהסח? אומר הבני יששכר נפלא, שהאות ה' לא נעלמת, האות ה' היא השם יתברך, שנמצא בין שפתותיכם כשאתם מבקשים.

על המילים בתהילים "אם תשכבון בין שפתיים", אומר הזוהר כי השכינה נקראת אם (אמא), והוא משבח את האיש המתפלל, ואומר: אשרי הוא מי שמשכיב את האם העליונה בין שפתותיו... אשרי הפה שבתפילה עושה משכב לשכינה... וזה בדיוק פהסח – הה' לא נעלמת, הה' זה השם יתברך בין השפתיים שלך כשאת צועקת ומתפללת.

לפעמים משמיים נגזר משהו, ניסיון ארוך, קושי מתמשך לא עלינו. תזכרי שלניסן יש כוח לעבור מעל זה, לדלג בקפיצה לנקודת הישועה. רק תפתחי את הפה ותצעקי להשם.

והשנה, אחותי, השנה נעשה זאת בכל הכוח, נצעק לגאולה שתבוא כבר!

לא משנה מתי התאריך המדויק של הגאולה, אנחנו נצעק – והשם ידלג לנו בקפיצה גדולה מעל הגלות הזו, ונצא מהמצרים הזה.

זה תלוי בנו, וזה הסוד של ניסן.

מתוך ההגדה לפסח החדשה של הרבנית חגית שירה