מנקים לפסח: הניקיון לפסח הוא לא של אמא. הוא של כולם

אנחנו ממשיכות את ההכנות לערב פסח. אני מקווה שבעקבות המאמר הקודם הכנסת את הילדים קצת יותר לעניינים.

אם נשים לב, אנחנו נוטות לחשוב וגם לדבר באופן שנשמע כאילו הילדים עוזרים לנו בהכנות ובניקיונות לפסח. יש לנו תפיסה שגויה שפסח, וכל הנלווה אליו הוא שלך, אמא. והילדים ושאר הבית עוזרים לך.

מה הבעיה עם זה?

1. זה לא נכון. הבית הוא של כולם. הוא מורכב מפריטים אישיים ופרטים כלליים, אבל כולם שותפים בו.
2. התפיסה הזו מביאה אותנו לתת משימות לילדים ממקום שגוי. כשאת מבקשת מהילד בוא תעזור לי לעשות את המשימות שלי, זה מפעיל את הילד ממקום כאילו הוא עושה לנו טובה, הרי זה בכלל לא שלו, הוא רק הואיל בטובו לעזור לאמא במשימות שלה.
3.  אם עזרו לך, מן הראוי שתתגמלי. ולכן אנחנו גם מוצאות את עצמינו צריכות להבטיח פרסים או תגמולים שווים מאוד, כי הם הרי עזרו לנו...

אז בואו נחזיר את הדברים למקומם הנכון והטבעי. זה יוצר כל כך הרבה סדר מחשבתי והגיוני, כשכל אחד ממוקם נכון ופועל ממקום טבעי, ברור ובטוח.

הבית הוא של כולם, ולכן כולם גם אחראיים על המטלות השוטפות בו. נכון שאמא עוזרת לבני הבית בהמון משימות: מנקה, מבשלת, מכבסת וכו', אבל גם הילדים חייבים וצריכים לקחת חלק בבית שבו הם גרים.

בהערת סוגריים קטנה: זה לא רק כדי שיהיה לי, אמא, כיף וקל. גם הילדים צריכים ללמוד לתת יד, להשתתף, לעזור לאחר, ללמוד שמירה על סדר וניקיון. אלה כישורים שהם חייבים לחיים הפרטיים שלהם.

עכשיו, כשאנחנו מבינים שהבית הוא של כולם, והילדים לא עוזרים לאמא אלא פשוט עושים את תפקידם ולוקחים חלק בבית - אני מציעה לך לחלק את ההכנות לפסח ל-2 רשימות: רשימה אישיתורשימה כללית.

כל ילד מקבל רשימה אישית עם משימות שקשורות לחפצים האישיים שלו (כי זה שלו, נכון? אז ברור שהוא אחראי על זה). מגירת הנעליים שלו, תא אישי, ילקוט או תיק גן וכו'.

הרשימה צריכה להיות ברורה כמה שיותר. כדאי לרשום בצד אחד את הפריט, ובצד השני מה המשימה לאותו פריט.

לדוגמא: מגירת נעליים - להוציא את כל הנעליים ולמיין מה נשאר ומה לזריקה. אחר כך לשאוב את הלכלוכים, להעביר סמרטוט ולהחזיר את הנעליים.

אם זה ילד קטן יותר, ואין אח גדול שיקריא עבורו, את יכולה פשוט להגיד לו מה צריך לעשות.

הרשימה הכללית מיועדת לכל הדברים שיש לעשות בחלקי הבית שקשורים לכולם: הספות, השולחן, מגירות המטבח, סלי כביסה וכו'. כמו ברשימה הקודמת, את כותבת מה הפריט ומה המשימה.

כדאי לפרק את הרשימה הכללית למשימות קטנות כמה שיותר. למשל, מטבח: 2 מגירות סכו"ם. ולא: מטבח - לנקות!

כך קל יותר לבחור לפי הזמן / הכוח שיש לנו מה כדאי לעשות, וגם לילדים קל יותר להשתבץ במשימות ממוקדות.

עכשיו שימי לב:על הרשימה הזאת אחראים כולם!

שתפי את הילדים. בכל יום, כל אחד מסמן ✔ על שתי משימות לפחות מהרשימה הכללית, שהוא עשה.

בצורה הזאת כולם שותפים לכל. כל אחד אחראי על הדברים שלו, כמו שהגיוני שיהיה, אבל גם לוקח חלק במערך הכללי של הבית.

כך את לא צריכה לרדוף אחריהם שיעזרו. להם ברור מה נדרש מהם ומה המשימות שהם צריכים לבצע, וזה יוצר סדר לכולם.

המון הצלחה.

חן אזולאי היא יועצת אישית ומנחת הורים.