מַדּוּעַ שָׁכַח הָרַב שֶׁל הָעִיר אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת?

אמיתי המספר בסיפור: אנשי סימוניא והרב החדש

עולם הילדים
ו' ניסן התשפ"ד14.04.24 | 11:17

אא

פייסבוק הדפסה ווטסאפ

מַהִי, לְדַעְתְּכֶם, הַתְּכוּנָה הֲכִי שְׂנוּאָה עַל ה'?

שְׁאֵלָה קָשָׁה, הָא? אוּלַי תְּגַלּוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה דֶּרֶךְ הַסִּפּוּר הַזֶּה.

לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, הַנָּשִׂיא שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיָה רַבִּי יְהוּדָה, הַתַּנָּא שֶׁלִּקֵּט, כָּתַב וְסִדֵּר אֶת הַמִּשְׁנָיוֹת.

יוֹם אֶחָד בִּקֵּר רַבִּי בָּעִיר וּשְׁמָהּ סִימוֹנְיָא, לִמֵּד אוֹתָם תּוֹרָה, וְאַנְשֵׁי הָעִיר הִתְעוֹרְרוּ לִלְמֹד עוֹד תּוֹרָה. "בְּבַקָּשָׁה, רַבִּי, תָּבִיא לָנוּ רַב שֶׁיָּגוּר אִתָּנוּ וִילַמֵּד אוֹתָנוּ!".

"בְּסֵדֶר", אָמַר רַבִּי, "אֶשְׁלַח לָכֶם אֶת אֶחָד מֵהַטּוֹבִים בְּתַלְמִידַי".

רַבִּי בָּחַר בַּתַּלְמִיד לֵוִי בֶּן סִיסִי, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְסִימוֹנְיָא. כְּשֶׁהִגִּיעַ לֵוִי לָעִיר הַחֲדָשָׁה, קִבְּלוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בְּשִׁירָה וּבְרִקּוּדִים, לִוּוּ אוֹתוֹ בְּבִגְדֵי חַג עַל שָׁטִיחַ אָדֹם, פִּזְּרוּ סְבִיבוֹ פְּרָחִים רֵיחָנִיִּים, וְכָל גְּדוֹלֵי הָעִיר לָחֲצוּ אֶת יָדוֹ וְנִשְּׁקוּ אוֹתָהּ.

אַחַר כָּךְ הֶעֱלוּ אוֹתוֹ עַל בָּמָה מְפֹאֶרֶת, וְהוֹשִׁיבוֹ אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא מְפֹאָר. לֵוִי בֶּן סִיסִי נֶהֱנָה כָּל כָּךְ מֵהַכָּבוֹד הַגָּדוֹל שֶׁנָּתְנוּ לוֹ אַנְשֵׁי סִימוֹנְיָא, וְחָשַׁב: "בֶּאֱמֶת מַגִּיעַ לֶחָכָם כָּמוֹנִי כָּבוֹד כָּזֶה, בְּכָל זֹאת, אֲנִי עַכְשָׁו רַב שֶׁל עִיר!".

נִגְּשׁוּ אֲנָשִׁים מֵהָעִיר, וְשָׁאֲלוּ אֶת הָרַב הֶחָדָשׁ שְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה. אֲבָל לֵוִי, לֹא יָדַע אַף תְּשׁוּבָה!

שָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת מֵהַמִּשְׁנָה, וְהָרַב – לֹא יָדַע.

שָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת עַל הַתְּפִלָּה – וְלֵוִי בֶּן סִיסִי לֹא יוֹדֵעַ מָה לוֹמַר.

מִיָּד שָׁלְחוּ שָׁלִיחַ לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיזֶה רַב שָׁלַחְתָּ לָנוּ? אֵינוֹ יוֹדֵעַ תּוֹרָה כְּלָל!".

"בֶּאֱמֶת? קִרְאוּ לְלֵוִי בֶּן סִיסִי שֶׁיָּבוֹא אֵלַי".

כְּשֶׁהִגִּיעַ לֵוִי אֶל רַבִּי יְהוּדָה, שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי יְהוּדָה אֶת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁשָּׁאֲלוּ אַנְשֵׁי סִימוֹנְיָא, וְלֵוִי עָנָה עַל כֻּלָּן... "יָפֶה, לֵוִי, אָז לָמָּה לֹא עָנִיתָ כָּךְ לַאֲנָשִׁים בָּעִיר?", שָׁאַל רַבִּי.

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה קָרָה לִי, כָּל הַתְּשׁוּבוֹת נֶעֶלְמוּ מִזִּכְרוֹנִי כְּשֶׁהָיִיתִי מוּל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁחָגְגוּ לִי...".

"אֲהָהּ... חָגְגוּ לְךָ.... קִבַּלְתָּ כָּבוֹד! עַכְשָׁו מֵבִין אֲנִי לָמָּה שָׁכַחְתָּ אֶת תַּלְמוּדְךָ. הַגַּאֲוָה מִלְּאָה אוֹתְךָ, וְהַתּוֹרָה לֹא נִמְצֵאת בְּמָקוֹם שֶׁל גַּאֲוָה".

"אָכֵן כֵּן", הוֹדָה לֵוִי, "הִתְגָּאֵיתִי בְּמַעֲמָדִי הֶחָדָשׁ... אֲבָל אֲתַקֵּן זֹאת. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַתּוֹרָה מְשׁוּלָה לְמַיִם, שֶׁתָּמִיד זוֹרְמִים לְמָקוֹם נָמוּךְ. כָּךְ אֶנְהַג, לְהַנְמִיךְ רוּחִי וְלֹא לְהִתְגָּאוֹת".