"לאימי קוראים 'מזל טוב'. האם מותר לי לאחל לה 'מזל טוב' להולדת הבן?" התשובה - בפנים הכתבה

ליל הניסים הגדול מאחורינו, והאימה הגדולה הומרה לתחושת הודיה עצומה. הבה ונתחזק במצוות כיבוד הורים, והפעם: האם מותר לקרוא להורים בשמם? ומה הדין כאשר הבן נשאל מה שם אביו? מתוך ספר ההלכה "ילקוט יוסף"

1. כאשר לאם קוראים "מזל טוב"

בן ששם אמו מזל טוב, מותר לו לומר לה מזל טוב כשילדה בן או בת, כשמנהג העיר לומר לה כן.[ילקו"י כיבוד אב ואם פרק ה' סעיף פ מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תעב]

2. קריאה לאב או לאם בשמם

לא יקרא לאביו או לאמו בשמם. וכן כשמזכיר את הוריו בפני אחרים, לא יזכירם בשמם בלבד, לא בחייהם ולא במותם, בין בפניו בין שלא בפניו. אלא אומר "אבי מורי פלוני", או "מור אבי פלוני". וכן באמו אומר "מרת אמי פלונית". וכן אין לבת לקרוא לאמה בשמה. וכשפונה לאביו לדבר עמו אומר בלשון: "אבא", ולאמו אומר "אמא". [ילקו"י פ"ה סעיף נט]

3. קריאה לאחרים בשם ההורה, כשההורה נוכח במקום

אם היה שם אחרים כשם אביו, כאשר קורא להם בפני אביו לא יזכיר שמם אלא בשינוי, או בכינוי. אבל שלא בפני אביו יכול לקרוא להם בשמם כרגיל.

ואם הוא שם פלאי שאין הכל רגילים לקרוא בו, גם שלא בפני אביו יש להחמיר שלא לקרוא לאחרים בשמם, אלא יקרא להם בכינוי.

[ויש אומרים דעכשיו מקילין בזה, דמסתמא אביו מוחל. ולכן מקילין אפילו בפניו לקרוא לאחרים ששמם כשם אביו, אם הוא שם רגיל. ויש אומרים דלא מהני מחילה בדין מורא אב ואם, והמיקל בזה יש לו על מה לסמוך].

ובני אשכנז נוהגים להקל לקרוא לאחרים בשמם, שלא בפני אביו, בין בשם שהוא שם פלאי ואינו מצוי, ובין בשם מצוי. ובפני אביו יש אומרים שגם לדעת הרמ"א אין להקל לקרוא לאחרים ששמם כשם האבא, גם בשם שאינו שם פלאי. ולא התיר הרמ"א אלא שלא בפניו. ויש חולקים. וכבר כתבנו שהאיסור הזכרת השם שייך גם באמו. [ילקוט יוסף כיבוד אב ואם פ"ה סעיף ס מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תמ]

כיבוד הורים מזווית מרגשת. צפו:

4. קריאה לאב בשמו, עם תוספת כבוד

כשמזכיר שם אביו בתוספת תואר, כמו "אבא מארי", או "מורי ורבי", או "אבי פלוני", מותר להזכיר שם אביו אף בפניו. וכן הדין ברבו מובהק, שאם מזכירו בתואר מותר להזכירו בשמו אפילו בפניו. וכמו שמצינו ביהושע שאמר למשה רבינו: "אדוני משה כלאם". [שם]

5. כאשר יש לאב 2 שמות

אם היה לאביו שני שמות, או לאחר שני שמות, והוא משנה וקורא רק שם אחד, או שמשנה וקורא שניהם, הוי שם אחר. וכגון, אם שם אביו "ישראל מאיר", והכל קוראים לו בב' השמות, ולחברו קוראים "ישראל", מותר לקרוא לחברו בשמו אף בפני אביו. וכן אם לחברו קוראים "יוסף חיים", ולאביו קוראים "יוסף", מותר לקרוא לחברו "יוסף חיים" אף בפני אביו. וכן אם היה קורא לאחר בשמו ובשם המשפחה, שניכר שזה אחר, אינו נחשב כקורא בשמו, כיון שניכר שהוא אחר. ואם היה לאביו שם פלאי, צריך שישנה בשם עצמו, וגם שיהיה ניכר מתוך הדברים שאין הכוונה על אביו. [ילקו"י כיבוד או"א פרק ה' סעיף סד]

6. כאשר שאלו אותו מה שם אביו

אם שאלו אותו בן מי אתה, או מה שם אביך, מותר לומר להם בן פלוני ולהזכיר שם אביו אפילו בלא תואר רבי. וכמו שמצינו אצל יעקב שהגיד לרחל כי בן רבקה הוא.

ולכן אם קראוהו לעלות לתורה וביקשו לדעת את שם אביו [בקריאת השם בעת העלייה לתורה, כפי מנהג האשכנזים, או באמירת מי שבירך אחר הקריאה למנהגינו], מותר לומר שם אביו, אם מובן מתוך דבריו שזהו אביו, כגון שאומר "בן פלוני אני", ואף שיש מחמירים בזה לומר בן רבי פלוני, מכל מקום העיקר כמו שנתבאר. [ילקו"י כיבוד אב ואם פ"ה מהדו' תשס"א כרך א' עמוד תנא]

7. אם הבן גבאי, מותר לו להעלות את אביו לתורה?

אם הבן הוא הגבאי שקורא לעלות לתורה, וקורא לאביו לעלות לתורה, יש אומרים שרשאי לומר יעמוד אבי מורי פלוני בן פלוני. ויש שאומרים: יעמוד אבי מורי בלבד, בלא להזכיר שמו. ובלאו הכי מנהג הספרדים שלא לקרוא בשם לעלייה לתורה. [שם פ"ה סעיף סז]

8. האם מותר לערוך לאב "מי שברך"?

אם האבא עולה לתורה והבן הוא הקורא בתורה ועורך את ה"מי שברך" לעולים, יאמר אבי מורי וכו'. או שמישהו אחר יאמר את ה"מי שברך" לאביו. ואם עורך לאביו או לאמו מי שברך שלא בפניהם, מותר לו להזכיר את שמם, ויאמר, יברך את מור אבי פלוני או מרת אמי פלונית. [ילקו"י כיבוד אב ואם פרק ה' סעיף סח מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תנט]

9. דין אב חורג

מי שנתגרשה אמו ונישאת לאחר וגדל אצל אביו חורגו, לא יקראו לו בעלותו לתורה בשם אביו חורגו, אף שמתבייש כשמזכירים שם אביו האמיתי, אלא יקראו לו בשם אביו האמיתי, כי אם יקראו בשם חורגו הרי בזה הוא מבייש את אביו. [ילקו"י כאו"א פ"ה סעיף סט]

10. האם מותר לחתום בשמו ולציין את שם אביו?

מותר לבן לחתום בשמו ולציין "בן פלוני", וכגון יצחק בן אברהם, ואין צריך לחתום בן ר' פלוני. [ויש נוהגים לחתום פלוני בן פלוני ושם האב למעלה מעט מהשורה, וזאת כדי לכבד את אביו, אך אין צריך לנהוג כן, אלא יחתום כמנהג העולם].[ילקו"י כיבוד או"א פ"ה סעיף ע' עמוד תנט]

11. האם מותר לציין את שם אביו במכתב?

אם הבן כותב מכתב לאביו או שכותב מכתב לאחרים ומזכיר את שם אביו, וכן אם כותב את שם אביו בספר חשבונותיו, יש אומרים דכתיבה לאו כדיבור דמי, ובכתיבה אין צריך להקפיד בזה. ויש אומרים שגם בכתיבה צריך לכתוב מר אבי פלוני וכו', דכתיבה נחשבת כדיבור. וטוב ונכון ליזהר בזה לכתחלה, שאם כותב סיפור דברים על אביו, וכיוצא, שלא יזכירנו בשמו בלא שום תואר [כגון אבא מארי וכדו']. [כיבוד אב ואם פ"ה סעיף עא]

12. שם האב בכתיבת טופס רשמי

הממלא טופס רשמי, כגון בקשה לדרכון, או לשלטונות הצבא וכדומה, לכתחילה הנכון הוא שיכתוב ליד שם אביו איזה תואר, כגון ר' פלוני, אבל אם זה יראה משונה, יכול לכתוב רק את שמם.[ילקו"י כיבוד אב ואם פרק ה' סעיף עג מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תסז]

13. כאשר שואלים אותו מה שם אביו - מה יענה?

כששואלים אותו בערכאות לשם אביו, מותר לומר בן פלוני אני בלא להזכיר שם תואר. ויש אומרים שיענה להם: "שם אבי ראובן". [ילקו"י שם מהדו' תשס"א כרך א' עמ' תסז].

14. מה הדין כאשר לאביו קוראים "אבא"?

מי ששמו "אבא" מותר לבנו לקרוא לו בתואר "אבא". וכן תלמיד חכם ששמו "רבינו" מותר לתלמידיו לקראו בתואר "רבינו", כשהוא מתכוין לכבוד. והמחמיר תבוא עליו ברכה, וכל שכן לגבי תלמיד שטוב להחמיר בזה. [ילקו"י כיבוד אב ואם פרק ה' סעיף עה]

15. מה הדין בנכד הקרוי על שם סבו?

נכד הקרוי על שם סבו, כשהבן רוצה לקרוא לבנו הקטן [הנכד] בפני אביו ישנה את השם, ויקרא לבנו בכינוי. אפילו אם שם האב הוא שֵם שהכל רגילים בו ואינו שֵם מיוחד. אולם אם הסבא אמר שמוחל על כבודו, ומרשה לבנו או לבתו לקרוא לנכדו ששמו כשמו בפניו, אפשר להקל בזה ולקרוא לבנו הקטן בשמו בפני הסבא, ובפרט במקום שקשה להחמיר בזה באופן תמידי. ולכן מן הראוי שהבן יבקש רשות קבועה מאביו לקרוא לבנו בכל אופן שירצה. והמחמיר לקרוא לבנו הקטן בשם קיצורי, בפני אביו, תבוא עליו ברכה. [שיש אומרים שלא מועילה מחילה לדין מורא]. [ילקו"י כיבוד אב ואם פ"ה סעיף פא מהדו' תשס"א עמ' תעג]

16. כשמתפלל על אביו החולה - מה יאמר?

המתפלל על אביו החולה, לא יתארהו בתארי כבוד, כגון אבי מורי עטרת ראשי וכדומה, שאין גבהות לפני המקום, אלא יאמר עבדך אבי פלוני בן פלונית. וכן המתפלל על אמו יאמר אמתך אמי פלונית בת פלונית. ואם מתפלל על רבו החולה, או על תלמיד חכם חולה, יאמר עבדך רבי פלוני בן פלוני. ואם מתפלל עליו בפניו, אין צריך להזכיר שמו כלל. [ילקו"י כיבוד אב ואם פרק ה' סעיף פג מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תעו]

17. מה הדין כאשר האב מוחל ומסכים שיקראו בשמו?

יש מי שאומר שההורים יכולים למחול על כבודם ולהרשות לבן לקרוא להם בשמם, ויש אומרים שגם אם האבא מוחל לבנו ומסכים שיקרא לו בשמו, לא יקרא לו בשמו. והוא הדין באמו. ובמקומותינו שהכל מקפידים בזה, שאין הבן קורא לאביו בשמו, ממילא אם יקרא לו בשמו הוי בכלל זלזול בכבודו, ואין לנהוג כן. ובפרט שלכולי עלמא מקיים מצוה כשאינו קורא להם בשמם. ולכן בכל אופן יש ליזהר בזה על כל פנים למצוה. [ילקו"י כיבוד או"א פ"ה סעיף פו מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תעט]

"כל המבקש ימים ושנים, ועושר ונכסים וחיים בעולם הזה, וחיים ארוכים לעולם הבא שאין לו סוף, יעשה רצון אביו שבשמים ורצון אביו ואמו". (תנא דבי אליהו רבא פרשה כד)

ילקוט יוסף, סימן רמ – דין מורא מאב ואם