שו"ת לערב פסח: מה עושים עם הילד שלא רוצה לנקות?

שאלנו את מנחת ההורים חן אזולאי כמה שאלות על סיטואציות שנתקלים בהן בכל בית בערב פסח.

מה עושים עם ילד שתמיד מתעצל, מורח את הזמן, לא עושה את המשימות שאמא מביאה לכולם? גם שאר הילדים רואים אותו, ואומרים לאמא שהוא לא עושה כלום.

שאלה סופר חשובה, שחוזרת על עצמה המון, ובעיקר בערב פסח. מסתבר שהנושא נפוץ ונפיץ.

אפשר להבין... ערב פסח הוא זמן לחוץ, עמוס בעבודות, הספקים, משימות, תוך כדי הילדים בין הרגליים, מנסים לעזור (או שלא), מה שהופך אותו לזמן עם סיכון מוגבר להיכנס למאבקים ומריבות עם הילדים.

ואני כאן כדי לתת לכן כלים שיעזרו לכן, תוך כדי הכאוס, להגיב נכון כדי למנוע את כל הסכסוכים המיותרים האלה.

אז ילד שעושה "שרירים" ובעיות עם משימות פסח או כל מטלה אחרת בבית, בעצם מזמין אותך בלא מודע למאבק איתו, ואני רוצה לתת לכן כלי לבעיה הספציפית הזאת, שיוכל לעזור לכן לא להיכנס למאבקים עם הילד.

אני קוראת לזה: "כולם בסירה אחת".

מה זה אומר? כל ההתנהלות מול הילדים נעשית כפניה לכולם יחד, כיחידה אחת, מה שמונע ממך להיכנס לפינות עם ילדים ספציפיים שמנסים למשוך אותך למאבק.

איך זה נראה בפועל? כשאת מבקשת משהו, זה מכולם: "חמודים, לסיים בבקשה את המשימות של היום, אנחנו רוצים להתחיל ארוחות ערב".

גם כשאת מחמיאה על עבודה טובה, זה לכולם: "איזה אלופים, עשיתם הכל מהר כל כך!".

תמיד יהיו התורנים החמודים שאחראיים לציין בפניך את האח שלא עושה כלום. אל תתפתי להיכנס למלכודת הזאת! גם להם תעני כפניה לכולם: "אני בטוחה שתצליחו לסיים הכל בזמן, ותעשו את זה מושלם כמו שאתם עושים תמיד!".

יכול להיות שאותו ילד שלא עושה כלום ינסה בכל מיני דרכים להביא אותך להעיר, להתעצבן, להעניש, להחמיא לאחרים כדי שירגיש רע עם עצמו. נסי להישאר מעל זה, ולא להיכנס למאבקים איתו.

קודם כל, זה ישאיר אותך רגועה, ישמור על האנרגיות שלך לדברים החשובים באמת, ולא יהרוס לך את מצב הרוח על מריבות מיותרות.

דבר שני, כשתפני לכולם יחד, גם בהערות וגם במחמאות, והוא יראה שהוא לא משיג ממך את המאבק על אותו עניין ולא מקבל יחס מיוחד, את מאפשרת לו "לרדת מהעץ", להצטרף ולהיות חלק פעיל ועוזר כמו כולם, ולהיכנס לעשייה המשפחתית המשותפת .

המון הצלחה!

* * *

איך אפשר לשמור על הבית נקי כשהילדים מסתובבים עם אוכל, ועלול להיות חמץ בחדרים שכבר ניקינו?

באמת, חוץ מאתגר הניקיון שיש לכולנו, ישנו גם אתגר לשמור על הקיים, ולדאוג שלא יכנס שוב חמץ לאזורים שכבר נקיים.

אני אענה בכמה טיפים שיכולים לעזור בעניין:

כל חדר שכבר נוקה לפסח – כדאי לסמן עם דף על הדלת / מדבקה. זה גם מכניס את הילדים לאווירה של הסדר והניקיון, גם נותן להם סיפוק על משימות שהצליחו לבצע, וגם מזכיר להם לשמור על מה שכבר נקי.

מי שעקבה אחרי המאמרים שלי על פסח יודעת שהילדים חלק בלתי נפרד מהמטלות והמשימות שיש בבית. הם שותפים מלאים לכל, למה ששלהם באופן אישי, וגם למה ששייך לכולם. וכשמישהו שותף למשהו, עובד, טורח, מתאמץ, יהיו לו הרבה יותר אכפתיות והבנה כמה חשוב לשמור על מה שטרחנו עליו.

כשמישהו אחר אחראי על הניקיון והסדר, פחות אכפת שייהרס, כי אותו מישהו יעבור שוב וינקה...

אבל אם לילד ברור שהאחריות היא שלו, ואם הניקיון לא ישמר הוא פשוט יצטרך לנקות שוב, הוא מן הסתם ידאג לא להסתובב עם חמץ, ואפילו לדאוג שהאחים הקטנים ישמרו על הקיים.

לגבי ילדים קטנים שלא מבינים עדיין את ההסברים שלנו עד הסוף, אני ממליצה להקצות מקום בבית שרק שם אפשר לאכול עד פסח. זה יכול להיות בשולחן פינת אוכל, או מפה על הרצפה במטבח, כמו פיקניק (ילדים סופר מתלהבים מזה!), או בכיסא אוכל עם מגש לילדים קטנים, ופשוט לדאוג שמי שאוכל – יושב שם.

זה לגמרי בר השגה. אצלנו בבית לדוגמא הילדים לא נכנסים עם אוכל לחדרים כל השנה.

זה לא קרה ביום... הייתי צריכה להעיר כמה פעמים, להזכיר, לשים לב.

מה שחשוב הוא לא להיכנס למאבקים על העניין. אם את רואה את הילד בדרך לחדר עם פתיבר, במקום לצרוח עליו פשוט תסבירי לו מה הוא יכול לעשות כרגע: "אתה יכול להמשיך לאכול את הפתיבר במטבח, או להניח אותו בצד, להיכנס לחדר ולהמשיך לאכול אחר כך, אבל עם הפתיבר לחדר אי אפשר להיכנס".

בצורה הזאת את גם דואגת לעמידה על הכללים שבבית, וגם לא נכנסת למאבקים מיותרים עם הילד.