"טוב לי ככה, למה לי להתחזק ולהכניס שינויים באורח החיים?": זה מה שעונה מומחה עולמי להעצמה אישית

"טוב לי בחיים, למה לי לשאול שאלות גדולות על החיים ולקחת את הסיכון שארגיש מחויבות לשינויים בחיי שאינני חפץ בהם?", רבים טוענים באוזני אלה שמרמזים להם להתקרב לשורשים ולהתחזק. הם מנהלים את חייהם בצורה שנוחה להם, והם לא מחפשים להכניס לאורח חייהם שינויים שמצטיירים בעיניהם כמעמסה ונטל.

הפחד משינוי והיציאה מאזור הנוחות הוא מה שעוצר את רוב האנשים מלבצע את השינויים שהם יודעים בליבם שהם הנכונים. אבל כמו שהתמודדות עם הפחד של יציאה מאזור הנוחות היא מה שמצמיחה אנשים גדולים – בעסקים, בזוגיות, במנהיגות ובכלל, כך גם בהתקרבות ליהדות. המפתח הוא להבין מאיפה נובע הפחד, לראות אם הפחד הזה הוא אמיתי ולבחון אם הוא מצדיק עמידה במקום וחוסר התמודדות. ברובם המכריע של המקרים הדבר הנכון יהיה לנצח את הפחד והחששות, לאזור אומץ לצאת מאזור הנוחות ולעשות צעד שידרוש מאתנו מאמץ מנטלי – כי זו הדרך היחידה שבה נוכל להפוך להיות הגרסה הכי טובה של עצמנו.

רובין שארמה, מומחה להעצמה אישית שספריו התפרסמו ברחבי העולם, כותב: "אתם יכולים להישאר על חוף המבטחים לשארית חייכם, אבל אז לעולם לא תזכו לגלות את הפנינים הנמצאות בלב הים". במקום אחר בספריו הוא כותב: "היאחזות בחוף המבטחים של החיים אינה אלא הבחירה להישאר בכלא הפחדים שלכם. אי אפשר לגלות אוקיינוסים חדשים בלי להתרחק מהחוף".

טבוע בכולנו פחד שגורם לנו לסרב לעזוב את נמל המבטחים המוכר והידוע של חיינו הנוכחיים, אך כפי שמסביר על כך שארמה בספרו 'גלה את ייעודך':"סירה שלעולם עוזבת את מעגנה לא תיפגע לעולם, אך לא לשם כך נבנות סירות. בדומה לכך, אדם שאף פעם אינו מעז ללכת אל המקומות הלא מוכרים בחייו, לעולם לא יפגע – אולם זה אינו ייעודם של בני האדם. נועדנו לחוות את הצמיחה המתחוללת כתוצאה מביקור במקומות חדשים כמי שנוסעים בשבילי החיים".

רובם של האנשים נשארים כל ימי חייהם במקום שבו נמצא הידוע. הם נמשכים אחר הנורמה המקובלת בסביבה שלהם וחוששים להיכנס לשטח זר. הם משקיטים את הקולות הפנימיים שבהם המעיזים להציע משהו אחר, ובכך כובלים את הנשמה שבהם מלזרוח ולפרוח.

החיים הם מתנה. והמתנה הזו לא נועדה רק כדי שיהיה לנו בית יפה, שנהנה בטיול בחו"ל, שנוציא בערב את הכלב לטיול או שנדאג לרווחה הכלכלית שלנו. כמובן שאין בכל אלה פסול וזהו חלק אינטגרלי מהחיים, אך לא לשם כך החיים ניתנו לנו. החיים נועדו לכך שנחיה אותם במלוא עוצמתם, שנפיק מהם את המיטב, שנעשה בהם את הכי טוב שלנו למען אמת עליונה ונצחית.

החיים חולפים מהר, כמו גרגירי חול מבעד לאצבעותינו. החרטה הגדולה ביותר שיכולה להיות לאדם בערוב ימיו היא ההבנה שהוא לא העז, שהוא לא ניסה לממש את מי שהוא, שהוא לא אזר אומץ לצאת מאזור הנוחות, שהוא לא פסע צעד אחד אל המקום שקצת מפחיד אותו אבל ייקח אותו למקום נעלה יותר.

שאלו את עצמכם: אלו חיים אתם רוצים לחיות – חיים המנוהלים על ידי הפחדים, העצלות המנטלית משינוי, חיים של עצימת עיניים מן האמת או חיים של אומץ, העזה, אותנטיות, מימוש עצמי, סיפוק ונאמנות לאמת הפנימית שלכם?

חיים רק פעם אחת. דאגו להוציא בהם את הכי טוב ממכם.