"אין לה מושג שבעלה בקושי מצליח לבלוע את זה". לסבול או לפגוע? זו השאלה

לדיון משפחתי

איציק חוזר הביתה, ואשתו מחממת לו את התבשיל שהכינה באותו יום. בזמן האחרון יוצא לה להכין את המאכל הזה לעיתים קרובות, מבלי שיש לה מושג שבעלה בקושי מצליח לבלוע אותו. איציק מתלבט אם לומר לה שהוא לא אוהב את התבשיל הזה. מצד אחד, הוא סובל כמעט כל ערב מחדש, ומצד שני, הוא מפחד שאם הוא יגיד לה את זה, היא תיפגע.

מה אתם חושבים? האם זה מתאים להעיר למישהו שטרח עבורכם? והאם יש באמת כזה דבר "ביקורת בונה"?

תשובה

ראשית יש להדגיש כי צריך להכיר טובה גדולה לאישה על טרחתה, גם אם האוכל לא יצא כפי שבעלה אוהב. ולא רק על הכנת המאכלים צריך להכיר טובה ולשבח, אלא גם על דברים אחרים. לדוגמא, אם הילד מתנהג יפה, אפשר לומר "הכל בזכות החינוך הנפלא שלך", ואם הילד אינו מתנהג יפה – לומר "כנראה אני לא חינכתי אותו מספיק", ולא "הילד שלך משתולל". יסוד גדול לחיי נישואין טובים ומאושרים הוא סילוק הנרגנות מן הבית. תכונה זו של אי הכרת הטוב פוגעת מאוד בחיי הנישואין. לדוגמא, אם הבעל בא הביתה ואומר: "אוי, שוב הכנת תפוחי אדמה?!" – זוהי נרגנות! ויש להימנע מלדבר כך.

אך האם נגזר על הבעל לסבול כל חייו ממאכל שלא טעים לו? והאם יש דרך לשנות זאת עם מזעור נזקי פגיעה? תוכחה היא תמיד מרה כמו תרופה, אך כמו שתרופה בולעים עם סירופ כדי להמתיקה, כך יש למתק את התוכחה בסירופ של שבחים. ביקורת בונה אמיתית היא עם שבעים מחמאות לפני, מאה מחמאות אחרי, ובאמצע הערה שאותה יש לומר בעדינות. לכן אם רוצים להעיר לאישה, צריך לעשות זאת באופן מסוים, וגם זה, רק במקרה שאפשר לתקן את הדבר, ושיש בו תועלת לעתיד.

ביקורת בונה, להבדיל מביקורת הורסת, מצביעה על הפגמים ועל הטעויות של המעשה, כדי לתקן את אותם הפגמים והטעויות ולהביא להצלחת המעשה / המטרה. זאת בניגוד מוחלט לביקורת הורסת, שמבליטה את הפגמים ואת הטעויות של המעשה, מתוך כוונה להמעיט בערך המעשה ובערכו של אותו אדם אשר עליו מועברת הביקורת.

חשוב להדגיש כי גם ביקורת שנאמרת בכוונה טובה, יכולה להפוך בקלות יתרה לביקורת הורסת. הדבר נעשה בדרך כלל על ידי שימוש לא זהיר במילים, אשר יכולות לפגוע במטרה של המבקר בעל הכוונות הטובות. לכן צריכים להיות זהירים מאוד בביקורת, גם אם המטרה היא להעביר ביקורת בונה, מתוך כוונה של טוב לב ורצון לעזור.

דבר שני, יש לזכור את דבריו של אחד מגדולי הדורות האחרונים, שהיה אומר: "ידוע בספרים שלאדם יש חכמה, בינה ודעת. אבל כמובן שגם קצת שכל – לא מזיק". האישה לא היתה רוצה כי בעלה יאכל כל חייו אוכל שלא ערב לחכו. הרי בין כה וכה היא מבשלת, ומה יהיה לה איכפת אם להכין תבשיל חלופי? לעיתים אין לבקר בשעת מעשה, אלא לומר מאוחר יותר: "התבשיל הזה שאת מכינה מוצא חן בעיני הרבה יותר מהשני. גם השני טעים, אבל הראשון טעים יותר". כל דבר צריך לעשות במידה הנכונה, ועם קצת חשיבה.

לסיכום, אין שמעון חייב לסבול ולהמשיך לאכול את המאכל אשר אינו ערב לחכו. אומנם הוא יכול להתאפק, והדבר יחשב לו למעלה גדולה, רק צריך להיזהר לבדוק אם הוא בדרגה כזו. רוב האנשים אינם בדרגה כזו. בעל יכול להעיר לאשתו בצורה יפה שלא בשעת מעשה. קודם לשבח אותה על טרחתה הגדולה, לפרט עד כמה הוא מעריך אותה, ואחר כך לומר לה שהוא לא כל כך אוהב את סוג המאכל שהיא מכינה. הוא צריך להוסיף ולהדגיש שזה לא בגלל שהיא אינה יודעת להכין אותו, אלא כי יש לו טעם שונה. הוא פשוט לא אוהב את סוג המאכל הזה, והוא מעדיף מאכל אחר שהיא נוהגת להכין. כדאי להוסיף ולשבח אותה שוב אחרי דברים אלה.

יהי רצון שיזכנו הקב"ה להשתפר בהכרת הטוב.

תרגיל שבועי למשפחה

עבדו השבוע על הכרת הטוב לבני משפחה, ופרגנו עם מחמאות על הטרחה אשר טרחו למענכם. אל תסתפקו רק באמירת "תודה".

מתוך הספר "חובת האדם בעולמו - סוגיות במוסר ובמידות לכל המשפחה". לרכישת ספרי הסדרה היכנסו להידברות שופס או חייגו 073-222-1250