איך זה שאצל החרדים מתגרשים פחות?

אחוז הגירושין במגזר התורני עומד על 6.6%, מול 20% בקרב המגזר הכללי. זהו פער משמעותי מאד, פי שלושה(!).

מקור: הלמ"ס, גרושים וגירושין 2014

בטבלה מופיע אחוז הגרושים באוכלוסייה היהודית בגילאים 64-35 בערים בהן יותר מ-10,000 תושבים. הערים בהן מתגוררים אנשים מהמגזר התורני נמצאות בתחתית הרשימה, ואחוז הגירושין בהן נמוך משמעותית!

בשנת תשפ"ב (2022): התחתנו 39,984 יהודים. 15,307 נאלצו להתגרש. מתוכם: 45.3% חילונים, 10.5% משאר חלקי האוכלוסייה

(מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

מדוע זה כך?

1. נאמנות

אחד הדברים הבסיסיים לקיום זוגיות בריאה לאורך שנים הוא הנאמנות בין בני הזוג. עם זאת, קשה מאד לשמור על נאמנות כאשר יש קשר רגשי בין גברים לנשים בעבודה ובמפגשים, דבר המהווה איום ברור על הקשר הזוגי ועל שלום הבית היהודי.

ולפיכך, לא פלא שדווקא בציבור שומרי התורה והמצוות אחוזי הגירושין פחותים מאד, שכן כאשר מקיימים את הכלל הבסיסי של צניעות ושמירה על הפרדה וגבולות בין המינים, בני הזוג יכולים לשמור על קשר האהבה ביניהם, ואינם צריכים לסבול את האתגרים המגיעים עם חברויות מהמין השני. וזאת בנוסף לכך שאינם נמצאים בניסיון של השוואת בני זוגם למכרים אחרים, וממילא חיים הם באושר, והשלום שורה בביתם.

2. קץ בה

אחד המזיקים הגדולים לקשר הבריא בין בני הזוג, הוא הריחוק הבא מתוך הרגל הדדי משעמם ושגרת חיים משותפים, דבר אשר תוצאותיו ההרסניות יכולות להגיע להחלפת רגשות טהורים של אהבה ברגשות דחיה ומיאוס.

אי אפשר להתעלם מהמפתח הנפלא של שמירת טהרת המשפחה אשר הוענק לנו מאת הבורא, אשר באמצעותו ניתן להשיג ריענון והתחדשות תמידיים.

שהרי טבעו של כל אדם לשאוף להגיע למילוי תחושות עונג והנאה. שאיפה זו, גורמת לאדם המצוי לרצות ליהנות מכל עניני העולם בכמות רבה ללא גבול, אך אינו מודע לעובדה שבדרך זו הוא בעצם מוביל את עצמו אל ההפך הגמור מהדבר אותו הוא מבקש להשיג. שכן המציאות היא, שכאשר האדם שב ליהנות מאותה הנאה שוב ושוב ברצף בכמות מרובה, הנאתו הולכת ופוחתת מפעם לפעם עד שנעלמת. ומעתה, אינה נשארת בדרגת האפס, אלא מפלוס היא הופכת למינוס, ומיתרון לחיסרון. תחילה הוא מתחיל לחוש דחיה כלשהי ממנה, והדחיה משתנה אחר-כך למיאוס. ומכאן קצרה הדרך אל הגועל המוחלט.

כך הוא המצב אצל הנער שזולל הפיצה לאחר שהתקבל לעבודה בפיצרייה, וכן אצל האוכל חפיסות רבות של שוקולד משובח בזה אחר זה. וכזה הוא המצב בחיי הנישואין.

דווקא התרבות המערבית שמחנכת לנהנתנות ללא גבולות, היא-היא זו שמחסלת את עוצמת ההנאה אצל המתנהגים על פיה, וכאשר ישנו איבוד אפשרות ליהנות הנאת אמת, ממילא אובדת גם שמחת החיים.

"אמר רבי מאיר (בעל הנס): מפני מה אמרה התורה נדה לשבעה? מפני שרגיל בה וקץ בה. אמרה תורה: תהא אסורה שבעת ימים כדי שתהא חביבה על בעלה כבשעת כניסתה לחופה" (תלמוד בבלי, נדה ל ע"ב).

בני זוג השומרים כראוי בימי האיסור על הלכות טהרת המשפחה, הם מרוממים ומחזקים אז את הקשר הנפשי שביניהם ומעלים אותו לגבהים רוחניים, שהרי מוכיחים הם בכך - הוא לה והיא לו - כי קשורים הם יחד גם ללא תאוות בשרים.

בני זוג יקרים אלה אינם חיים חיי נישואין של שגרה משעממת ושוחקת, ואינם מרגישים תחושה של מיאוס, אלא הם חוזרים וחווים את חוויית הריגוש הראשוני בכל חודש מחדש. כך גם אינם צריכים לפזול החוצה כדי להשיג יציאה מהשגרה באמצעים פסולים, כאותם אומללים אשר מתוך תסכול של רעבון יצרי תמידי ותחושת ריקנות פנימית הורסים את בתיהם בידיהם, ועוברים לחיים רוויי כאב ודמעות, אלא אדרבה הם הפועלים על פי הוראות הבורא אשר בראם, ככל אדם חכם המשתמש בכל מוצר על פי "הוראות יצרן", וכך מפיקים הם את מירב ההנאה והתועלת גם בעולם הזה, מלבד השכר הרב השמור להם לחיי העולם הבא (תמצות דברי הרב זמיר כהן בספרו "מפתחות לחיים" עמ' 196, ובספרו "המדריך המלא לנישואין מאושרים" פרק "יציאה מהשגרה").

בפעם הבאה: סיבות נוספות לאחוז הגירושין הנמוך.