אחת ולתמיד: מחקר קובע מי ישן טוב יותר – גברים או נשים?

הנשים מתלוננות שהן עייפות כל הזמן? יש לכך סיבה טובה. מחקר חדש מגלה כי הן ישנות פחות טוב מגברים, ויש לכך סיבה טובה. "שעון הגוף" של הנשים, כך מתברר, מקדים ב-6 דקות ולא נמצא בסנכרון עם השעון הביולוגי שלהן. מה זה אומר? שהמנגנון המוחי שלהן לא מצביע להן על עייפות בזמן.

המחקר סקר עשרות מחקרים בנושא השינה ועל ההבדלים בין גברים ונשים שנעשו בשנים האחרונות. ברוב המחקרים, כך נמצא, הנחקרים הצמידו מכשיר מיוחד לפרק כף היד, שנתן פירוט לגבי איכות השינה שלהם.

לנשים, כך נמצא, כמעט 60% יותר סיכוי להיות במצב של נדודי שינה מאשר גברים. עוד נמצא, כי גברים יילכו לישון מאוחר הרבה יותר מנשים ויש להם סיכוי גבוה יותר לסבול מדום נשימה בשינה. כלומר, הם ישנים יותר, אבל הסיכוי שלהם למות בזמן השינה גבוה יותר.

במחקרים נשאלה שאלה חשובה: מה ההבדלים בין המינים מבחינת מהירות השעון המובנה בגופם, או במילים אחרות – מה הקצב הצירקדי שקובע את קצב החיים שלהם. השעון  הצירקדי מאפשר ליצורים חיים להיות מוכנים לשינויים סביבתיים. בבני אדם, אורך המחזור הביולוגי יהיה בממוצע כ-24.2 שעות, כלומר, קצת יותר מיממה.

בנוגע לשינה, הגוף מוריד אצלם את טמפרטורת הליבה לפני עצימת עיניים ומפריש מלטונין - הורמון שמסייע להרגיש עייפות. עוד נמצא, כי המלטונין מופרש מוקדם אצל נשים ולכן טמפרטורת הליבה יורדת 6 דקות קודם. כשזה קורה, הן חשות עייפות מוקדם יותר.

"ההבדל של 6 דקות הוא קטן, אבל משמעותי", אמרה ד"ר רנסקה לוק, פסיכיאטרית העוסקת בתחום. "חוסר ההתאמה בין שעון הגוף המרכזי למחזור השינה גדול פי חמישה בנשים מאשר בגברים. תארו לעצמכם אם השעון של מישהו רץ באופן עקבי שש דקות מהר יותר או לאט יותר. במהלך ימים, שבועות וחודשים, הבדל זה יכול להוביל לחוסר התאמה בולט בין השעון הפנימי לסימנים החיצוניים, כמו אור וחושך. הפרעות במקצבים הצירקדיים קשורים לבעיות בריאות שונות, כולל הפרעות שינה, הפרעות במצב הרוח ותפקוד קוגניטיבי לקוי".

מדענית המוח ד"ר שרה צ'לפה הסבירה כי: "איכות שינה נמוכה יותר קשורה בין היתר להפרעות חרדה ודיכאון. בשטח אנחנו אכן רואים שהשכיחות לתסמינים אלו בקרב נשים היא פי שניים מאשר בגברים. סביר להניח שהמחקר הנוכחי מסביר לנו למה זה קורה".

אגב, מחקרים מראים כי לנשים יש סיכוי גבוה ב-25-50 אחוז ללקות ב"תסמונת רגליים חסרות מנוחה", שקשורה לחוסר ברזל בגוף. מדובר בדחף בלתי רצוי להזיז את הרגליים, ולכן איכות השינה של הסובלים מהתסמונת נפגעת.