סוגיות בתנ"ך
מפתיע: מה הקשר בין צרעת לבדיקת חמץ?
כדי לקבוע את דין הצרעת, צריכים את ראיית הכהן, "וראה הכהן את הנגע". והנה, יש שאלה כללית בהלכה: האם ראיה דרך זכוכית נקראת ראיה?
- יהוסף יעבץ
- פורסם י' ניסן התשפ"ד
פרשת השבוע היא מצורע, והתאריך - ערב פסח. האם יתכן קשר בין שני הנושאים האלו? מה לחמץ ולצרעת? מה לחודש ניסן ולדיני טומאה שאינם נוהגים בימינו?
אמנם, דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר - כללי התורה נוגעים להרבה סוגיות שאינן נראות קשורות במבט ראשון.
כדי לקבוע את דין הצרעת, צריכים את ראיית הכהן, "וראה הכהן את הנגע". והנה, יש שאלה כללית בהלכה: האם ראיה דרך זכוכית נקראת ראיה?
כאשר מול האדם ניצב מראה לא צנוע, אבל זכוכית מבדילה ביניהם, האם מותר לברך? זו סוגיה שלמה במסכת ברכות.
בהלכות קידוש החודש, העדים המעידים על הירח צריכים לראות אותו באופן ישיר, ולא דרך זכוכית. עדים שישבו בבית וראו את הירח דרך החלון הסגור בזכוכית, אפילו אם היה ברור להם בצורה הכי מוחשית בעולם, אינם יכולים להעיד.
ובכן, שואל הגאון הרוגאטשובי, מה הדין בכהן המרכיב משקפיים, איך יראה את הנגע? אם יסיר את משקפיו – לא יראה היטב, אם ירכיבן – אולי אין זו ראיה, אלא ראיה דרך זכוכית?
אמנם, לעניין בדיקת חמץ כתוב גם כן בגמרא, שאין לבדוק דרך חלון. אך האם יש להסיר גם את המשקפים?
הכריעו גדולי הפוסקים שאין להסירן. המשקפים בטלות לעיניים, הן נחשבות כמו חלק מהעין, ולא כמו זכוכית שמבדילה בין האדם לבין האובייקט שאותו צריך לראות.
לכן כנראה גם לעניין בדיקת חמץ, וגם לעניין נגעים, אפשר להירגע, עבודה כרגיל עם המשקפים.
אמנם, מענין לדעת שלפי דברי מלכיאל, כהן אינו יכול לעבוד בבית המקדש עם משקפים, כי נחשב הדבר ל"תוספת בגדים". אם אתה כהן, ומצפה לעבודה בבית המקדש, אולי כדאי שתשקול ניתוח לייזר, כדי להיות כשר ומהודר לעבודת המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן.