היסטוריה וארכיאולוגיה
מרתק: למה גירשו את מצורעי שומרון?
שומרון, בירת ישראל, נבנתה על ידי עמרי, אביו של אחאב הרשע, כמתואר בנביא, ולא היתה בימי יהושע בן נון. מדוע אם כן שילחו את המצורעים?
- יהוסף יעבץ
- פורסם י' ניסן התשפ"ד
פרשה מפורסמת בנביא, שהיא גם ההפטרה של פרשת השבוע, פותחת בתיאור "ארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער". ארבעת המצורעים היו מחוץ לחומות העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, לפני כ-2700 שנים.
חז"ל גילו לנו שאותם המצורעים הם גיחזי, שהיה משרתו של אלישע הנביא, ושלשת בניו. שכן קילל אותו הנביא, על התנהגותו המכוערת: צרעת נעמן תדבק בך ובזרעך עד עולם!
נושא מעניין מעלה הגאון רבי עקיבא אייגר: לפי ההלכה, את המצורעים יש לשלוח מחוץ לעיר. "עיר" מוגדרת רק כזו שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. אבל שומרון, בירת ישראל, נבנתה על ידי עמרי, אביו של אחאב הרשע, כמתואר בנביא, ולא היתה בימי יהושע בן נון. מדוע אם כן שילחו את המצורעים?
רבי עקיבא אייגר מעלה את האפשרות, שלפני בניית העיר שומרון, היתה שם עיר אחרת, מוקפת חומה. אמנם הרב מקלנבורג, בעל "הכתב והקבלה", טוען שבגמרא לא נראה כך. לכן מחדש הרב מקלנבורג, שלעניין שילוח מצורעים (שלא כמו לגבי קריאת המגילה, למשל), משלחים גם מערים שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מכל עיר מוקפת חומה שהיא.
אמנם רבי יהונתן אייבשיץ מבאר באופן אחר: ישנה צרעת של יהודים, וצרעת של גויים. צרעת של יהודים, זו המדוברת בתורה, אינה מחלה מדבקת, היא טומאה של התורה, ודיניה נקבעים לפי הכללים שבתורה, לגבי ערים מוקפות חומה. אבל ישנה גם צרעת של גויים, מחלה מדבקת, שאין בה טומאה, כי אין בה סימני הצרעת של התורה, אבל היא מסוכנת, ולכן מוציאים את נושאיה ממקום ישוב. גיחזי נדבק בצרעת נעמן, מחלה מדבקת מסוכנת, לכן הוציאו אותו ואת בניו מן העיר.