פיתוח האישיות
YOLO: העיקר ליהנות מהחיים?
ניסוי מפתיע בחולדות מגלה לנו מהי בעצם הנאה
- דניאל בלס
- פורסם י"ג ניסן התשפ"ד
קרוב לוודאי שנתקלתם במילה "YOLO" במקומות שונים. אולי בפרסומת כלשהי, כגרפיטי על קיר, או אפילו על מעדן מתוק. ביטוי זה הוא ראשי תיבות של המילים: "You Only Live Once" – אתה חי רק פעם אחת. מטרתו לעודד אנשים להתנסות בחוויות חדשות, לקחת סיכונים, לבצע פעלולים מסוכנים, אך העיקר, לגמוע כמה שיותר הנאות לפני שיגיע המוות, או כפי שנאמר לפני אלפי שנים: "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" (ישעיהו כ"ב, י"ג).
הבה נבחן רעיון זה: נניח שהיינו מסוגלים להשיג הנאה מקסימלית במשך 24 שעות ביממה, יום ולילה, עד רגע מותנו. האם ההנאה היתה נותנת לנו איזו משמעות?
אנו לא רחוקים מיכולת טכנית שכזו: התברר שאלוקים תכנן את המוח שלנו באופן כזה, שבכל פעם שאנו אוכלים, צוחקים או חווים חוויה מהנה כלשהי, משתחררים במוחנו חומרים שגורמים לנו לחוש הנאה ושמחה, כדי שנעשה פעולות שמועילות להישרדות שלנו.
עוד בשנות ה-50, גילו מדענים את "מרכז התגמול" במוחם של חולדות, והצליחו לעורר אותו באמצעות זרם חשמלי על ידי אלקטרודות. הם אפשרו לחולדה ללחוץ על כפתור כדי שתעשה זאת בעצמה. ומה קרה? החולדה לחצה על הכפתור שוב ושוב, ללא הפסקה. היא לא אכלה, לא שתתה, ולא התעניינה בבני זוג. בסופו של דבר מתה מצמא ורעב, בעודה לוחצת על הכפתור עד נשימתה האחרונה!
האם מישהו מאיתנו היה רוצה לחיות בכלוב כמו חולדה, אילו היו דואגים להמשיך לקיים את חייו בזמן הלחיצה האינסופית על כפתור? האם עבור ההנאה לבדה ראוי לחיות? האם עבור מטרה זו צריך בכלל להיות אדם?
מסתבר שהנאה היא בסך הכול משוב על דחף, גירוי מסוים, לחיצה על כפתור, אשר נותן סיפוק זמני לרעב עד שיחזור. שלמה המלך גילה לנו עובדה זו: "לִשְׂחוֹק - אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, וּלְשִׂמְחָה - מַה זֹּה עֹשָׂה?" (קהלת ב', ב'). "מְהוֹלָל", פירושו, שׁוֹטֶה - טיפש [רשב"ם]. החכם באדם הגיע למסקנה, שהשמחה כשלעצמה היא חסרת משמעות, ולכן מטופשת וסרת טעם.
אחרי הכול, האם יש הבדל בין אדם שנהנה פעם אחת מאכילת עוף, לבין אדם שנהנה אלף פעמים מאכילת עוף? כיוון שאין תכלית למרדף אחרי הנאה, הרי שאין הבדל אם אדם יעצור את המרדף בעוד שישים שנה, או יעצור אותו היום.
אין בדברים אלה כדי לטעון שעל האדם לסבול או להתנזר מכל הנאות החיים, אלא כדי לעזור לו להבחין בין עיקר לטפל בחיים: עלינו לחשוב על הנאות כמו על דלק במכונית, בתור אמצעי לנסיעה, ולא המטרה. הנאה היא דבר מועיל מאוד כאשר נעשית לשם התכלית הרוחנית של עבודת הבורא, אך כשלעצמה - היא חסרת משמעות. כן יהי רצון שנזכה לעבוד את הקב"ה עם כל הכוחות שנתן לנו.