ילקוט שמעוני: 5 עובדות שרציתם לדעת על הספר שלא ידוע מי חיברו

1. מהו הספר ילקוט שמעוני?

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך. המחבר ליקט בספרו מדרשים מהמשנה, התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, ספרא, ספרי, מכילתא, פסיקתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, מדרש אבכיר, מדרש שוחר טוב, פרקי דרבי אליעזר, תנא דבי אליהו (רבא וזוטא) , סדר עולם (רבא וזוטא) ועוד. בילקוט נדפסו גם מדרשים רבים שאבדו, ונשתמרו בזכותו.

2. גדולי ישראל פסקו הלכות על פיו

הילקוט נתקבל בכל תפוצות ישראל, וצוטט על ידי גדולי ישראל, ואפילו, פעמים אחדות פסקו גדולי ישראל הלכות על פיו. ביניהם: למשל, הגר"א בביאורו לשולחן ערוך אורח חיים סימן ת"ר, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בספרו חפץ חיים, באר מים חיים סוף כלל א סעיף ט, והש"ך ביורה דעה סימן קצח.

3. מי חיבר את הספר?

לא ידוע רבות על מחבר הילקוט או על זמן יצירתו. מדפיס הילקוט בוונציה בשנת 1566 רבי מאיר פרינץ, ייחסו לרבנו שמעון ראש הדרשנים מפרנקפורט, וכן ייחסו החיד"א בספרו שם הגדולים. כך גם כתב הרב שלמה סופר בספר חוט המשולש על החתם סופר שהיה מצאצאיו של הילקוט שמעוני.

4. אילו פירושים חוברו על הספר?

על הילקוט התחברו כמה חיבורים, ביניהם "זית רענן" מאת מחבר המגן אברהם, רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר. החיבור נדפס בעבר בספר נפרד, ובשלב מסוים הוכנס לתוך הילקוט בקיצור.

5. מדרשים מתוך ילקוט שמעוני

· מִכָּאן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נִתְּנָה הַתּוֹרָה, בְּאֵשׁ וּבְמַיִם וּבְמִדְבָּר. בְּאֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַר סִינַי עָשֵׁן כֻּלּוֹ". בְּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, ד) "ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵׂעִיר גַּם עָבִים נָטְפוּ מַיִם". בְּמִדְבָּר, דִּכְתִּיב "בְּמִדְבַּר סִינַי". וְלָמָּה נִתְּנָה בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, מָה אֵלּוּ חִנָּם לָעוֹלָם, אַף הַתּוֹרָה חִנָּם לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, א) "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם".

· "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה", אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, כָּל הַמְּלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה", וּכְתִיב "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן", לוֹמַר לְךָ אַהֲרֹן יָלַד וּמֹשֶׁה לִמֵּד, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ.

· וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם. רִבָּה כָּאן שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. יָכוֹל כֻּלָּן יִשְׁתַּלּחוּ חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת אֶפְשָׁר שֶׁהֵן נֶחְלָקִין זֶה לְמָקוֹם זֶה וְזֶה לְמָקוֹם זֶה, הָא מַה הַדָּבָר הֶחָמוּר שֶׁבְּכֻלָּן חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת זֶה מְצֹרָע.

· מִכָּאן נָתְנוּ חֲכָמִים מְחִיצוֹת וְאָמְרוּ עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן. א) אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשָׁה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, וּמַה קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת. ב) אֶרֶץ כְּנַעַן מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן כְּשֵׁרָה לְבֵית הַשְּׁכִינָה וְאֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן כְּשֵׁרָה לְבֵית הַשְּׁכִינָה. ג) עָרֵי חוֹמָה מְקֻדָּשׁוֹת מִן הָאָרֶץ, שֶׁמְּצֹרָעִין הוֹלְכִין בְּכָל הָאָרֶץ וְאֵינָם הוֹלְכִין בְּעָרֵי חוֹמָה. ד) יְרוּשָׁלַיִם מְקֻדָּשׁ מֵעָרֵי חוֹמָה, שֶׁקָּדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָלִין בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵין נֶאֱכָלִין בְּעָרֵי חוֹמָה. ה) הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁזָּבִין וְזָבוֹת נִכְנָסִים בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵין נִכְנָסִים בְּהַר הַבָּיִת. הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מֵהַר הַבַּיִת, שֶׁנָּכְרִים וּטְמֵאֵי מֵת נִכְנָסִין בְּהַר הַבַּיִת וְאֵין נִכְנָסִין לַחֵיל. ז) עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁמְּחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים נִכְנָסִין לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים וְאֵין נִכְנָסִין לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. ח) יִשְׂרָאֵל מְעֹרָבֵי שֶׁמֶשׁ נִכְנָסִים לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה וְעַל אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֲבָל לֹא הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן, וְהַלְּוִיִּם הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִים לִפְנִים מִכָּאן, וּבַעֲלֵי מוּמִים כֹּהֲנִים פְּרוּעֵי רֹאשׁ וּשְׁתוּיֵי יַיִן הָיוּ נִכְנָסִים לִפְנִים מִכַּאן, ט) אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִים לֹא לָאוּלָם וְלֹא לַהֵיכָל וְלֹא לִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת. וּשְׁאַר הַכֹּהֲנִים נִכְנְסוּ לָאוּלָם וְלַהֵיכָל וְלִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת, י) אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִין לְבֵית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. וְכֹהֵן גָּדוֹל הָיָה נִכְנָס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים אַרְבָּעָה פְּעָמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

· אָמְרוּ חֲכָמִים, קָשִׁין הָיוּ סִּיחוֹן וְעוֹ יוֹתֵר מִפַּרְעֹה וְחֵילוֹתָיו, וּכְשֵׁם שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה עַל מַפֶּלֶת פַּרְעֹה כָּךְ הָיוּ רְאוּיִּין לוֹמַר שִׁירָה עַל מַפָּלְתּוֹ, אֶלָּא שֶׁבָּא דָּוִד וְאָמַר עֲלֵיהֶן שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, י) "לְמַכֵה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם" וְגוֹ', (שם, יז) "לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" וְגוֹ'.