האווזים שהצילו את רומא: כך נוצרו מנהגים הזויים בהיסטוריה

בפרשת אחרי מות מזהירה התורה את בני ישראל לא לשחוט בשר בשדה, "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים", משתמע מכאן שבני ישראל היו עשויים לחטוא בחטא זה, של לזבוח זבחים לשדים על פני השדה. איך מגיעים לרעיון מוזר שכזה?

מסתבר שמנהגים כאלו היו ביטוי לאי הבנה של המציאות ושל הטבע. אצל הרומאים הקדמונים, האווזים היו בעלי מעמד של אלים. מדוע? משום מעשה שהיה. בשנת 390 לפני הספירה, ההיסטוריון הרומי ליבי תיעד תקרית של אווזים שהצילו את רומא מפלישת צבא גאלי בקרב על אלייה. חיל מצב גאלי ניסה להשתלט על גבעת הקפיטולינה, תוך שהוא נכנס דרך מקדש ג'ונו בחסות הלילה. פלישתם סוכלה כאשר אווזים הקימו רעש ועוררו את הרומאים הישנים שהדפו את הפולשים.

ובכן, האם האווזים הם אלים מסתתרים? ממש לא, לכל בעל חיים יש האינסטינקטים שטבע בו הבורא, ואנו יכולים לנצל אותם לטובה. כיום משתמשים באווזים לפטרול בבתי כלא. כך למשל בכלא סאו פדרו דה אלקנטרה בברזיל מפטרלים סוהרים וגם אווזים... אווזי שמירה. חלק מהזמן האווזים נהנים בבריכה שבאתר שלהם בכלא סאו פדרו דה אלקנטרה, וחלק מהזמן הם צועדים להם בשטח ירוק בין הגדר הפנימית והחומה החיצונית הראשית, מוכנים להקים רעש עצום ברגע שאסיר יימלט. הערנות של האווזים הופכת אותם לחיות שמירה מצוינות, אפילו יותר מכלבים. הם טריטוריאליים באופן טבעי, הם רועשים במיוחד ויעוררו מהומה ענקית אם מישהו לא ידוע ייכנס למרחב שלהם. הראייה שלהם מצוינת - חדה ומדויקת יותר מבני אדם - וכך גם השמיעה שלהם... האווזים גם יקרים פחות לתחזוקה מאשר כלבי שמירה.

יושבי מינדס שבמצרים, בזמן שבני ישראל היו שם, עבדו ל"פאן", שהוא דמות של תיש שעיר. היוונים אימצו את הרעיון מהמצרים, ובנו מקדש לאל פאן במערה בצפון ארץ ישראל. על שם המערה הזו נקרא המקום פאן-ייס, ובערבית באנייס. המערה עדיין שם. משערים שבמערה התגורר תיש עצום ממדים, שמזלו שיחק לו לזכות בהערצת עובדי האלילים שהיו מקריבים לו בעלי חיים קטנים שהיה משסע להנאתו. בעיקר התרשמו עובדיו מקרניו הענקיות, ופחדו מקולו המרעים ומכוחו הגדול, וכך חשבו שבעל חיים חסר בינה הוא אל...